יושבים על ספסל, מולנו יושב איש, נראה מצחיק
האחרים מביטים, לא מבינים,
מה הילדים האלה על מה הם צוחקים.
כמו כלום זה בא הלך
כמה שעות שיגעון וחזרנו מהעולם הרך
גמרנו והמשכנו חוזרים למציאות
הנה יושבים לבד מחפשים מהות.
אותה שיגרה חוזרת מטריפה!
נושם חזק, נושם חזק ובתקווה!
בתקווה שהגענו למימוש של הצלחה.
כמו כלום בא והלך
כמה שעות שיגעון וחזרתי מהעולם הרך
גמרתי המשכתי חוזר למציאות
יושב לבד על הספסל, מחפש מהות.
וזוהי הפעם אחרונה, אחריי זה חוזרים לשיגרה.
אישה ילדים לחפש מגורים, עבודה וכמובן לבגוד עם המנקה.
אז זהו עזבתי , חי "שמח" בישראל ובהכחשה, מחכה לגלגול הבא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.