[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יעל שטיין
/
הרס עצמי

אני זוכרת איך חיבקת אותי ואמרת שאין מוצא - את חייבת ללכת. את
חייבת לעזוב, להפרד.
והתנגדתי. בעטתי וכעסתי והשפלתי וקיללתי. קיללתי את היום שבו
עזבת אותי.
ישבתי ימים, חשבתי מה עשיתי רע, מה לא היה נכון, ולמה עזבת.
האם לא הייתי מספיק טובה?
שלחתי לך מכתבים. בכל יום מכתב. 365 מכתבים בכל יום, בכל שבוע,
בכל חודש בשנה.
ולא החזרתי לי תשובה. ובכל מכתב כתבתי שאני אוהבת, שאני
מתגעגעת, ושאני מבינה אותך, ושאם תחזרי ותרצי שאסלח, אני
אסלח.
אבל כנראה שלא הבנתי אותך. אבל כנראה שכשאמרת, "שלום ולא
להתראות", באמת התכוונת לכך. באמת.
הגיעה השנה החדשה, שנת 1965. והפסקתי לכתוב. התייאשתי. מעצמי,
ממך, מכולם.
קניתי לי בית קטן, בעיירה נידחת באנגליה, בה אף אחד לא הכיר
אותי, בה אף אחד לא רצה להכיר אותי.
ביום ראשון, בחודש נובמבר, בפעם הראשונה יצאתי מביתי. רציתי
להכיר את העולם, לדעת אותו, לשכוח. לאט - לאט תחושת הבדידות
הזו החלה להרוג אותי, והייתי רק בת 22.
ראיתי פיסת נייר מגולגל, עם כמה פיסות נייר מגולגלות אחרות
בכניסה לביתי. לקחתי את כולן, ונכנסתי לביתי. הסטתי את
הווילונות העבים והגדולים שכיסו את החלונות, וקרני השמש חדרו
כמעט בחוצפה לחדר הגדול. התיישבתי על הרצפה, לא היו בביתי הרבה
רהיטים, והתחלתי לקרוא. קראתי את כל פיסות הנייר הללו, את כל
העיתונים.
נתקלתי בכתבה אחת, שכותרתה הייתה "אחת החתונות המשובחות ביותר
שייזכרו בשנת 1964", והייתה שם תמונה, תמונה גדולה ויפה של חתן
וכלה מרוגשים. ואז ראיתי את זה. אותך. ראיתי אותך, חיוך גדול
ושובה, עיניים גדולות ורחבות, אף סולד, לחיים מעט מלאות. זו
היית את בתמונה. קרעתי את העיתון, קרעתי את הכתבה. את התמונה
שלך, מחייכת, ליד נסיך יפה תואר, הנסיך שלך.
ולא בכיתי, לא רציתי לבכות. השתלטתי על עצמי. זו היית את, את
שפגעת, ושברת, והרסת.
וזו היית את, שהובילה אותי להרס עצמי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"Sorry you
don't have any
new mail."

מה זה סליחה?
תוכנה חוצפנית,
שילמתי עבורה
כסף טוב. אני
מצפה שאם אין לי
דואר, היא תלך,
תתלוש את הטחול
של מי שלא כתב
לי והיה צריך
ותרביץ לו איתו
עד שישלח את
ההודעה.


צרצר, שלא מקבל
מספיק דואר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/3/05 17:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעל שטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה