"קשת! יא ילד מפגר", עידו נרגילה קרא לקשת מתחת לחלון, "צא
החוצה מהר! יש כאן משהו שאתה צריך לראות".
קשת מיהר ויצא. ברחוב הרבה אנשים התאספו ברחבה וקשת שם לב שכל
האלים היו שם במסווה, עידו נראה כמו איזה שיפוצניק זול.
"מה אתה אמור להיות?" קשת שאל.
"אני מנהל אזורי של חברת שיפוצים בסנפלינג", עידו השיב
בגאווה.
"אה יעני אתה תיקונצ'יק... וואו..." קשת גלגל את עיניו.
"לא! יש לי רכב על חשבון החברה וסלולרי עם שיחות יוצאות", עידו
שילב את ידיו.
"אה-הא, שמע, אחרי זה תבוא לדירה שלי יש לי סתימה בשירותים",
קשת קרץ לו.
עידו התחיל להתעצבן וכמעט הפיל את הראש של הנרגילה שהוא סחב על
גבו בתוך תיק.
"הי, הי!" איתן כהן הסטלה הגיע, "מה זה המבטים המרוגזים האלה?
אני רוצה לראות יותר אהבה... מישהו רוצה חיבוק?"
"לא!" קשת ועידו צעקו ביחד.
"לא? לא רוצים ככה איזה קבב, אני מכין קבאבים סוף הדרך", איתן
הוסיף.
"קבב? האמת יכול להתאים לי עכשיו קבב!" עידו טפח על בטנו.
"לא אחי... לא כדאי לך את הקבאבים של איתן", זהר כהן הסטלה
אמר, "תאמין לי... למרות שאני מסטול מדי..."
"שמעתי קבב?" שטורן כהן הסטלה אמר, "מישהו רוצה טחינה על זה?"
"לא!!!" זהר, איתן, עידו וקשת צעקו.
"סתם צחקתי, בוא קשת, אתה חייב לראות את מה שיש כאן", שטורן
פילס דרך בין הקהל. במרכז המעגל היה ספון-מן! אחד היצורים
המיוחדים על פני כדור הארץ, מאוד נדיר לזכות לצפות בהופעה שלהם
כי הם רק נותנים אחת פעם בכמה מאות שנים. אלה הם יצורים
שאוספים כפיות ועושים הצגות ילדים איתן.
"וואו! ספון-מן אמיתי!" קשת צהל, "אני לא מאמין איזה יופי! יו
תראו את הכפית הזו! הוא עושה את זהבה ושלוש הכפיות!"
בצד השני של הקהל גבריאל ואסי עמדו, הם הבחינו בקשת עומד בחברת
כוהני הסטלה וניגשו אליו.
"הי קשת! בוקר טוב!" גבריאל חיבק אותו.
"הי קשת", אסי אמר.
"אהלן! בוקר מדהים! מה קורה?" קשת שאל.
"בואנה... הספון-מן הזה... יש לו הרבה כפיות..." גבריאל אמר.
"כן..." קשת אמר וחיכה להמשך.
אחרי דקה גבריאל התעשת והוסיף "והן מבריקות כאלה... ממה זה
עשוי... כסף?" גבריאל שאל ושילב את ידיו עם חיוך של ניצחון.
"כן..." קשת ענה ומלמל לעצמו, "יא סולן..."
"טוב שאתם כאן!" קשת נזכר לפתע, "יש לי חדשות מעולות! יש לנו
הופעה באירוע שקוראים לו פילטר! אנחנו נבחרנו לזה והיום יש לנו
פגישה עם מנהל האירוע, מיכאל".
"וואי ענק! סוף סוף! אנחנו הולכים להפציץ אותם!" גבריאל אמר
בהתלהבות.
"הופעה? אני מניח שאפשר... למרות שלא חייבים עכשיו..." אסי
אמר.
"אה... אל תדאג, יהיה טוב", גבריאל הרגיע את אסי.

באותו היום גבריאל, קשת ואסי התייצבו בבית הקפה "המשכן" שבו
אנה וקטני עבדו.
"הי יו יש לי מלא לספר לכם!" קטני נופפה בידיה מבעד לדלפק.
"לא עכשיו! אנחנו עסוקים! יש לנו פגישה חשובה!" גבריאל הסביר.
הם פסעו פנימה, בפינה הימנית מיכאל ושיר ישבו וזיהו את גבריאל
וקשת בגלל שקשת היה (כמו תמיד) עם גיטרה על גבו.
"הי גבריאל, קשת, בואו לכאן!" מיכאל קרא.
גבריאל וקשת התיישבו.
"אז..." קשת פתח, "אתה מיכאל?"
"כן, וזו שיר שמארגנת יחד איתי את האירוע".
"הי!" שיר צחקקה.
"האבה-האבה!" נשמע קול מוכר מאחורי שיח. איתן קפץ מתוכו, הוא
עקב אחרי קשת וגבריאל סתם בגלל שאין לו מה לעשות ואז ראה את
שיר.
"שלום לך, יצור קסום שכמותך, אני איתן... מה דעתך שנלך ככה
לשירותים ואני אתן לך איזה טעימה מהקבב שלי, אני אכניס אותו
ככה..." איתן התחיל ללטף את שיר, בעודה מצחקקת ומסמיקה.
"הי!" זהר ושטורן קפצו מהשיח, "אל תדאג, אנחנו נטפל בו", זהר
אמר.
"אוף, נו קדימה תנו לי... ראיתם איך היא נראית?" איתן אמר בעוד
הם גוררים אותו משם.
"תפסיק להתחיל עם כל דבר!" שטורן אמר.
"אני לא יכול!!!" איתן בכה.
"אה... אוקי איפה היינו?" מיכאל חייך.
"וואו, קיבלת את זה ממש בשלווה!" קשת אמר.
"שיר ואני מספיק בטוחים באהבה שלנו אחד כלפי השני כדי לא לתת
לדברים יומיומיים כאלה להפריע לנו או לגרום לקנא", מיכאל אמר
ברוגע.
"דברים כאלה קורים לשיר על בסיס יומיומי?" גבריאל שאל בתמיהה.
"כן... זה ועוד הרבה..." שיר צחקקה.
"וואו, נראה לי אני ממש הולך לאהוב את הראש שלך מיכאל..." קשת
אמר.
"מגניב אחי!" מיכאל ענה, "בכל מקרה אז באנו לדבר על המופע, כמו
שהבנת הוא בעוד פחות משבועיים, ואתם תתבקשו לעשות סט של כ-30
דקות".
"כן הבנתי", קשת ענה, "אז אתם רוצים לשמוע חומר שלנו או
משהו?"
"אה... לא" מיכאל היסס, "אנחנו מאמינים בכם... אנחנו גם לא
רוצים להרוס את ההפתעה להופעה..."
"אוקי... נשמע הגיוני", גבריאל אמר.
"מה שכן אנחנו רוצים זה לעבוד אתכם על הפרזנטציה שלכם", מיכאל
אמר.
"למה אתה מתכוון?" קשת שאל.
"הבנתי שהמוח מאחורי הפרוייקט הזה זה גבריאל וקשת, אסי ואורן
רק הצטרפו למטרה, נכון?" מיכאל שאל.
"כן, וואו שמעת על המטרה שלנו? טוב לפגוש אנשים שעוזרים
למטרה!"
"אמ... כן..." מיכאל אמר והרגיש רע על זה שהוא משקר ככה,
"במהלך השבועיים הקרובים, תיפגשו על בסיס יומי עם שיר ואיתי
ונעבוד על הביטחון שלכם כדי שהמופע שלכם יהיה הכי טוב שאפשר!"
"אוקי נשמע מגניב!" קשת אמר ולחץ את היד למיכאל, "אז נראה אותך
מחר! שיהיה אחלה יום".
"אחלה יום!" מיכאל ושיר נופפו לשלום. גבריאל קשת ואסי יצאו
מבית הקפה לעשות עוד חזרה.
מיכאל ושיר חזרו לאחוזה.
"נו איך הלך?!" איתי שאל בציפייה.
"הלך טוב מאוד", מיכאל השיב, "אבל הוא ממש אחלה בנאדם. אתה
בטוח שקשת הוא באמת כולו רע?"
"כן בוודאי!" ניר נכנס לחדר, "זה תמיד ככה אתה לא יודע? הרעים
יש להם יכולת להתחזות ולהיראות הכי מתוקים שיש כדי שלא יחשדו
בהם".
"שמע איתי, עם כל הכבוד לניר, הוא אל והכל, תחושת הבטן שלי
אומרת לי שמשהו לא בסדר, אם אתה תגיד לי שהוא באמת רע אני
אאמין לך, אתה כמו אח בשבילי".
"הוא רע!!!" איתי אמר בלי להסס.
"אוקי, זה מספיק טוב בשבילי... אז מחר אני ושיר נתחיל לעבוד
עליו ועל גבריאל".
"מעולה", ניר אמר.