את תקועה לי בראש כבר יותר מדי זמן.
אנ'לא מוכן לזה עוד,
להתאהב זה מסוכן.
כבר נשבר לי הלב יותר מדיי פעמים.
תאמיני או לא,
אך נשארנו עוד פצעים.

זה מין סוג של טראומה שאוחזת בי.
אנ'לא יודע מה יהיה אם איתי לא תהיי.
ועכשיו כל מה שנשאר זה רק לקוות,
שזה יעבור מהר לפני שיבואו פנטזיות.

פזמון:
וכל מה שלא.
וכל מה שכן.
וכל מה שהיה.
וכל מה שאין.
וכל מה שיהיה.
וכל מה שנשאר.
זה כל מה שאת,
כי ליבי כבר נשבר.

האם לקחת סיכון ולקבל עוד סירוב?
האם לקחת ת'צ'אנס ולהיות שוב מדוכא, עלוב?
כי אני חושב רק עלייך וזה כבר מוגזם.
אנ'לא רוצה להיפגע,
לא רוצה עוד פעם.

וזה אולי דיי מוזר,
אבל אולי גם את בי חושקת.
הלוואי ונהיה לבד,
רק שנינו
והשקט.

לפעמים את מסתכלת עליי.
וזה עושה לי טוב.
אך ההידלקות הזאת חייבת להפסיק,
היא חייבת לעזוב.

פזמון:
וכל מה שלא.
וכל מה שכן.
וכל מה שהיה.
וכל מה שאין.
וכל מה שיהיה.
וכל מה שנשאר.
זה כל מה שאת,
כי ליבי כבר נשבר.

אני חייב לשים קץ,
לסיפור הזה.
אנ'לא יכול לקבל עוד כאב
מהסוג הזה.

פזמון:
וכל מה שלא.
וכל מה שכן.
וכל מה שהיה.
וכל מה שאין.
וכל מה שיהיה.
וכל מה שנשאר.
זה כל מה שאת,
כי ליבי כבר נשבר.