טוב אני לא ממש בטוחה מתי מיקה נולדה, היא לא הייתה איתי
מההתחלה אז בעצם היא קטנה יותר ממני. אבל לזכותה יאמר היא תמיד
הייתה הבוגרת בינינו.מיקה היא שקטה ומופנמת, שלא תבינו לא
נכון, היא אחלה ילדה ואינטיליגנטיתלא נורמאלית ויש לה הרבה
דעות בקשר להכל, אבל מיקוש שלי מה לעשות אל ממש אוהבת לפתוח את
הפה שלה. מיקוש אוהבת לשבת בצד ולהסתכל על כולם מדברים ולחשבו
לעצמה בשקט בתוך הראש היפה שלה:"אוף למה אני לא כמוהם". אבל
מיקוש לא משנה מה תמיד תלך איתי לכל מקום, מיקוש אוהבת אותי
כמו שאני. למרות שלא פעם אחת חטפתי ממנה הטפות, אחרי הכל
למיקוש בכל זאת יש דעות.

אדווה נכנסה לחיים שלנו רק לפני שבוע וחצי בערך, אדווה היא
הינשופית שלי, אני אוהבת אותה, היא יושבת לי על הכתף כל היום,
יש לה איצטרובל קטן שהיא אוהבת לשחק איתו.
מיקוש שלי קצת מקנאה כי אני מקדישה הרבה מהזמן שלי לאדווה.
אבל מיקוש יודעת שאני אוהבת אותה.

למיקוש יש חבר, קוראים לו ארז, ארז מופרע רציני. אני ממש לא
אוהבת אותו, למרות שבאופי אני מתאימה יותר לארז מאשר למיקוש.
ארז גם לא ממש נחמד למיקוש, אני לא מבינה למה היא ממשיכה
להסתובב איתו.
וחוצמזה היא זאת שאמורה לאזן אותי ולעצור אותי שאני לא אעשה
שטויות, אבל כשארז לידה היא שוכחת לגמרי את התפקיד שלה ומתחילה
להשתולל . כשהיא ככה אני לא אוהבת אותה. בעצם אני כן אוהבת
אותה, אבל אני לא אוהבת שהיא עושה שטויות.

ארז גרם למיקוש שלי להתחיל עם סיגריות, אז עכשיו היא מכורה
ואני צריכה לקנות לה יום יום פאקט שלם, כי מיקוש אובססיבית
והיא לא יכולה שניה לעבור בלי סיגריה בפה הקטן שלה.
אני צריכה לגמול אותה, היא בסוף עוד תגרום לי להתחיל.

מיקוש ואני הלכנו אתמול למסיבה, פגשנו שם גם את ארז (אלא מה),
מיקוש השתכרה, ארז השתכר, אני השתכרתי. סה"כ היה כיף אבל לא
נראה לי שכל הסידור הזה שארז איתנו ילך טוב, אני צריכה להגיד
את זה למיקוש, אני חושבת שאני אגיד לה את זה מחר אחרי שההאנג
אובר יעבור קצת.

מיקוש כבר הרבה זמן גרה כאן איתי, בתוכי, בראש שלי. מיקוש היא
חלק בלתי נפרד ממני, היא הולכת איתי לכל מקום, מיקוש היא אני
ואני היא מיקוש, שתינו חיות ביחד בגוף אחד, וארז? מארז לא נוכל
להפטר, גם הוא חולק איתנו את אותו הגוף. למרות ששתינו שונאות
אותו, דיירים ותיקים אי אפשר סתם ככה להעיף.