מוזר שלפעמים אתה מקבל
סטירת לחי בפנים
והזמן שלך לחוץ
אתה מרגיש כל כך לא נחוץ
ולפעמים אתה בחוץ
אתה לא מורגל בתחושה
שחוזרת אליך כל פעם מחדש
כמו מין סוג של הענשה
נשימתך אובדת על הסף

וזה לא שאני כל כך רגיל
זה לא שאין לי מגרעות
אבל בפנים הכל סבוך
ומרגיש מגעיל
אתה סופר את הרעות
עם כל האצבעות

אתה הולך לחברים
והם רבים
כל כך רעים
סוחפים כמו מים סוערים את הנשמה
ואתה יודע מה הם אומרים
הם סתם קטנים
לא חשובים
לך תמצא לעצמך את המראה
שתגיד לך

שזה לא שאתה כל כך רגיל
וזה לא שאין לך מגרעות
אבל בפנים הכל סבוך
אתה מרגיש מגעיל
סופר את הרעות
עם כל האצבעות

בשקט בשקט בפינה
החשוכה של עצמך אתה
יודע מה להגיד
אבל אף אחד לא שומע כי זה
רק בינך לבין עצמך
ולפעמים עדיף שתהיה בודד
אף אחד לא מנסה לעודד
וגם אם כן אתה אף פעם לא מתמודד
הגיע הזמן שתתחיל להתבודד
כי זה הפתרון היחידי שלך

וזה לא שאתה כל כך רגיל
ודווקא יש לך לא מעט מגרעות
אבל בפנים הכל סבוך
ומרגיש מגעיל
אתה לובש את הצרות כמו מעיל

וזה לא שאתה כל כך רגיל
וזה לא שאין לך מגבלות
אבל הפכת את עצמך
לכל כך מגעיל
תפסיק לספור את הרעות
תחתוך את האצבעות