זה לא שאני מצטדקת, או לרגע מתכחשת לתואר "רכלנית", אבל שבוע
וחצי עבר מאז שאלת המחץ: "אני לא מבין את זה! כולכן אותו
הדבר?!אתן לא יכולות שמשהו יקרה ולא תדברו עליו" ואני מוחה
ובתוקף! ברור שזה לא יכול להיות, איזו מין שאלה זו ?! הרי איך,
4 נשמות טובות, שמתכנסות למטרה כה נעלה (דיבור) יכולות להעביר
בשתיקה אירוע סנסציוני כמו רכישת מגף ע"י חברה טובה שאין לה
אגורה (ועוד ב- 800 ש"ח )?! זה יהיה הרי פשע חברתי לדעת
ולשתוק! או מקרה קשה כמו גוונים ותספורת קצוצה שלא יצאו טוב,
ומקנים לפלונית (חברת ילדות) מראה של אפרוח בלשון המעטה! אין
בכלל מה לדבר על מעורבותנו למען "שלום בית"; הרי חוץ ממנה,
כולן יודעות שהוא לא בשבילה ודרך אגב, מאז שהם ביחד היא נראית
נורא, לא יודעת אם היא השמינה או סתם התכערה, נו טוב, היא אף
פעם לא הייתה מלכת יופי... עכשיו באמת, אני לא מבינה איך אפשר
בלי זה! הרי נגיד שאני נפגשת עם חברה ונגיד שאנחנו כבר בנות
20+ ולא נפגשות כדי לשחק קלאס ונגיד שהיא נורא רזתה ונגיד שאני
נורא מפרגנת ואומרת "וואו את נראית מעולה, מה עשית?" ונגיד
שהיא אומרת את האמת (היא לא), כשהיא עונה לי: "כלום, אני פשוט
מאושרת!"  ונגיד שאח"כ היא הולכת ונגיד שאח"כ מצלצל הטלפון
ונגיד שזו של הקו שואלת אותי: "שמעתי שהיא עשתה שאיבה, נו, אז
איך היא נראית?" ונגיד שאני אומרת: "שלא נדע מצרות! חולה. כל
כך צנומה, זה מבחיל!" ונגיד שאני מקנאה, אז תגידו לי, זה לא
טבעי?!
הרי כולנו אנושיים, מדברים, מרכלים, שקועים באותה ביצה, לפעמים
מסריחים בעצמנו ולפעמים זוכים להריח את הסרחון מהצד, כך או כך
זה מסריח!
הרבה פעמים אני מנסה, לצאת מהביצה ולתפוס קצת שלווה על האגם
(אני גרה ליד הכנרת),להיות יותר בעצמי ופחות בהתנהלות של
האחרים, אבל אם חשבתי ששם זה לא נמצא, אז טעיתי, גם באגם
הברבורים אין רק ברווזון אחד מכוער.
אני לא אוהבת להיות כמו כולם, כי בעיניי הרוב בדרך כלל "טועה",
לכן השאלה הזו גרמה לי לחשוב על התואר הלא "נכסף" בו זכינו ,
אני וחברותיי למגדר, הנקבות, או בשמנו הנוסף- "הרכלניות". אני
עדיין מוחה ועדיין בתוקף והגיע זמן המחאה! לכל המתחסדים, נוצרי
לשונותיהם מרע, או בשמם האחר זכרים, אני תוהה האם כולכם אותו
הדבר?! האם לא יכול להיות שתעבור כוסית, פלוס תוספות ,ולא
תסתכלו עליה או חלילה אעיז ואומר, תרכלו עליה?! או אולי הייתכן
מצב בו תחוו חוויה, בתחום כלשהו, ניקח דוגמא היפותטית,נגיד סקס
ומאוד תתרגשו ולא תרוצו לספר?!
נראה לי שכמונו כמוכם, ולכן ברגע זה ממש אתם או צוחקים או
כועסים או אולי סתם בדרך לרכל...