עומר גרוסמן / אהבה ממבט ראשון |
צחור כלבנה, רך ומלטף.
שיערה הסתור קפץ למראי ובו במקום ידעתי הכל.
הרגשתי כאילו טעמתי לראשונה מפרי עץ הדעת,
הקור והחום במלחמת חורמה פשטו בדמי.
כאב ומרגוע הכריעו אותי, פצעו את תוכי.
עיניה פגשוני, עמוקות כתקווה, מבטינו צלובים.
התקתוק פסק.
חיוכה החבוי הציפני בים של ורדים.
בפוסעה בדרכה, מתרחקת, הלך עולמי וכבה.
נפלתי דומם על הכביש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|