טניה רובין / 10.04.03 |
גוברת עם כל חטא
וחולמת,
חולמת על ילדותה הארורה,
ארורה השאיפה לחיים מתוקים,
מקללת את יום היוולדה,
מקללת בעת שהיא
מרימה את שמלתה,
מרימה את ידיה
ונכנעת,
נכנעת ליצר
ואוחזת בשמלתה הקרועה,
אוחזת בידו של השטן, המאהב
ומכריזה על אהבתה,
מכריזה על יום מותה
ונלחמת בדחף האלים,
הדחף לחיות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|