ענבל הראל / פיסת השמים. שלי. |
זה נשמע מוזר, אבל זה נכון.
ולא משנה, אם אני עצובה כועסת, מדוכאת, שמחה או מהורהרת אני
יודעת שאני יכולה להסתכל אליה, והיא תמיד תהיה שם.
והיא תמיד תחזיר לי מבט.
דברים אחרים משתנים - חברים, אהבות, רצונות, משימות - אבל לא
היא.
כי היא, גם כשהיא אפורה או תכולה, שקטה או סוערת, תמיד נשארת
אותה פיסת השמים.
אותה פיסת השמים שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|