האהובה שהייתה

"אמיתית את רק בבכייך", אמרה האהובה שהייתה, שיכורה קלות (קלות
ולא כלוט). "יהירה את, מביטה בכולם ממעל בעוד את זו החשה נחותה
ולא הם."

הציירת

"אל תניחי לצביעות האנושית לפגוע בך", אמרה הציירת, מחויכת
כהרגלה. "איש אינו ראוי לאמון יותר מאשר את עצמך, אל לך לצפות
לחמלה מבני האדם."

בעלת המעוף

"אל תסתירי מחשבותייך מאחרים", אמרה בעלת המעוף, רצינית
וענווה. "אמרי את שבפיך ואל תהרהרי בטובת איש מלבדך, באם לא
תעשי כן תרדפך האמת ותכניעך."

ידידת האמת

"אין בידי לסייע לך", אמרה ידידת האמת, קולה רך ומתנצל.
"תקוותי כי היותי לך אוזן קשבת בכל עת שתחפצי תהווה עזרה
מספקת, מפני שאין בידי פתרונים."

תכולת העיניים

"את ילדה יפה", אמרה תכולת העיניים, מלאת אהבה לחיים. "הייתי
רוצה לפגוש בך יותר... אם תוכלי, אם תגיעי לכאן..."

האם

"אינני רוצה לשוחח עמך", אמרה האם, נוקשה וקרה כקרח. "קחי את
היותך וצלך וחוסר המשמעות של קיומך והסתלקי מכאן."

ואני הסתלקתי.