מאייה וייס / שמך חרוט |
שכבר מזמן לא פגשו בדייו נשפך.
שמך כתוב בין חדרי הלב,
שכבר מזמן התייאשו מלהרגיש.
שמך כתוב על כל כביש ודרך,
אשר רגליי דרכו.
שמך כתוב בכל שיר ושיר,
הנשמע לאוזניי ברגע של ייאוש ואושר.
שמך חרוט בשמיים,
המלאים כוכבים השומרים עליי.
שמך חרוט על שפתיי,
שאמרו אותו כל כך הרבה פעמים.
שמך חרוט על ידיי,
המתגעגעות למגע גופך וידייך.
שמך חרוט בעיניי,
המחכות לראות את פנייך.
שמך חרוט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|