יש מי שמצדד בחופש ביטוי ללא גבולות.

חופש ביטוי ללא גבולות מתיר לכל אדם, לכל איש ציבור, לכל
עיתונאי - לומר, לכתוב ולקרוא לכל דבר שעולה בדעתו.
דרך זו אינה יוצרת חברה דמוקרטית.
דרך זו זורעת זרע של אנרכיה. אסור לתת לזרע זה לצמוח.
חופש ללא גבולות יוצר אנרכיה, שבו החופש של אדם אחד שולל את
החופש של זולתו.

מהו חופש בחברה דמוקרטית?

חופש הדת והפולחן מאפשר לכל אדם להתפלל לאלוהיו, לקיים את
מנהגיו, לאכול את מה שדתו מצווה עליו ולהימנע מלאכול את מה
שנאסר עליו.
חופש הדת והפולחן אינו מאפשר לשום אדם להיכנס למסגד מוסלמי
בעודו נועל את נעליו.
חופש הדת והפולחן אינו מאפשר לשום אדם להיכנס לכנסיה נוצרית
בעודו חובש כובע על ראשו.
חופש הדת והפולחן אינו מאפשר לשום אדם להיכנס לבית כנסת בגילוי
ראש.
כניסה למסגד עם נעלים, לכנסיה עם כובע, לבית כנסת בגלוי ראש
אינם חופש של דת ופולחן. זו פגיעה בחופש הדת והפולחן של
אחרים.

חופש העיסוק מאפשר לכל אדם לעסוק במקצוע שהוא בוחר בו.
חופש העיסוק אינו מאפשר לשום אדם לעסוק ברפואה, אלא אם כן הוא
קיבל רשיון מתאים.
חופש העיסוק אינו מאפשר לשום אדם לפתוח מסעדה, אלא אם כן קיבל
רשיון מתאים.
עיסוק בעריכת דין ללא רשיון, ייצור מזון ומכירתו ללא רשיון,
נהיגה ברכב ללא רשיון אינם חופש. זו אנרכיה.

דמיינו לעצמכם שאתם נוהגים במהירות של 90 קמ"ש. מרחוק נדלק
רמזור צהוב.
רגע של התלבטות.
המורה לנהיגה קורא לך "עצור!"
האינסטינקט צועק לכם "גז!"
עצרת, נאנחת וחיכית. למה?
החופש להגיע ממקום למקום בבטחה יתקיים רק נציית לחוקי התעבורה
המגבילים את החופש שלנו לנהוג כאוות נפשנו.

כל חופש - חופש הדת והפולחן, חופש העיסוק, חופש התנועה, חופש
העיתונות, יכולים להתקיים רק בחברה המקבלת על עצמה מגבלות
מסוימות.

מהן המגבלות של חופש הביטוי?

בקליפת האגוז - ניתן לומר כי אל לו לחופש של אדם אחד לפגוע
בחופש של חברו.
אם את ואתה לא תהיו חייבים לכבד את האמונה הדתית שלי, ולהסכין
לאיסור הכניסה למסגד עם נעלים,
אם את ואתה לא תהיו חייבים לכבד - את הפרטיות שלי, ולהימנע
מלפרסם פרטים על חיי האינטימיים,
אם את ואתה לא תהיו חייבים לכבד - את הסיכוי שלי לחצות את
הכביש ולצאת מזה בחיים, ולהסכין לציות לכל המגבלות שבחוקי
התעבורה,
אם את ואתה לא תהיו חייבים לכבד - את האפשרות שלי לאכול מזון
מבלי לקבל הרעלת קיבה, ולהסכין לקבלת כל החוקים המחייבים פיקוח
על תהליכי יצור המזון,
אז לבית הכנסת שלכם יכנס אדם בגילוי ראש, אז בחדר השינה שלכם
יהיה ניתן להטמין מצלמה, אז תחששו לחצות כביש במעבר חציה, אז
תחששו לאכול את ארוחת הבוקר שלכם.

זה אינו חופש. זו לא חברה דמוקרטית.
זו אנרכיה.

המשמעות של חופש הביטוי היא זכותו של כל אדם לתקוף את פעולות
הממשלה, להסתייג מחקיקה של הפרלמנט, לבקר פסקי דין של בית
המשפט.
בחברה חופשית אדם כזה לא ייעצר בידי המשטרה, לא ייחקר בידי
קלגסי השלטון, לא ייאסר בידי השופטים היושבים בדין.
אם דבריו אינם ערבים לאוזן שומעם - זו הבעיה שלהם, גם אם
המאזין הלא מרוצה הוא ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת, או נשיא בית
המשפט העליון.

חופש הביטוי אינו מתיר לאיש להוציא את דיבת רעהו, לפגוע בצנעת
הפרט, לפרסם שם של קטין שנחשף לגילוי עריות, לפרסם שם של אישה
שנאנסה.
חופש הביטוי אינו מתיר לאיש להסית את חברו לשדוד בנק.
חופש הביטוי אינו מתיר לאיש להסית אחרים לבצע רצח.
חופש הביטוי אינו מתיר לאיש להסית ציבור ליטול את השלטון בכוח
הזרוע.

זה אינו חופש ביטוי. זו לא חברה דמוקרטית.
זו אנרכיה.

חופש הביטוי יקר לנו.

כתבה זו נכתבה בזכותו של חופש הביטוי, על מנת ללמוד כיצד נוכל
לשמר אותו ולטפחו.
חופש הביטוי - כמו כל חופש אחר הוא מעשה מרכבה של שווי משקל
חברתי.

על כף אחת של המאזנים יש להניח את הזכות לדבר, לכתוב, לתקוף,
למתוח ביקורת, ולהביע דעות לא פופולריות.

על הכף האחרת יש להניח -
את הזכות של אחרים לקיים את פולחנם הדתי ללא הפרעה,
את הזכות של אחרים לחיות בחברה השומרת על חוקי המדינה על מנת
לא לפגוע בנו,
את הזכות של החברה לחיות בביטחון מבלי שכל צרוע וכל זב יקראו
לחמומי מוח לטבוח בנו.

כדי לשמור על חופש הביטוי וכדי לקיים אותו תוך שמירה על
הזכויות האחרות אנו צריכים להציב לעצמנו קווים אדומים.
את הקווים האדומים הללו את ואתה תעזרו למתוח.
האם בשם חופש הביטוי נסכים כי ראיון עיתונאי יסכן את בטחון
החברה?
האם בשם חופש הביטוי תשמש הטלוויזיה הישראלית במה להסתה?

מהי הסתה?

הסתה היא קריאה שעלולה להשפיע על אחרים לבצע מעשה אלים או
פלילי.
"מוות לערבים" זו הסתה.
"רבין בוגד" זו הסתה.
"אני קורא לאחי, ערביי ישראל, להצטרף למאבק באופן פעיל" זו
הסתה.

זו קריאה לאזרחי מדינת ישראל לאבד את נפשם.
זו קריאה לאזרחי מדינת ישראל ליטול עמם נפשות אחרות.
זו הסתה נגד ערביי ישראל.
זו הסתה נגד היהודים בישראל.
זו הסתה נגד חברה דמוקרטית.

הסתה כזו הובילה לרצח ראש ממשלה בישראל.

רבים דוגלים בזכות לחופש הביטוי.
שום זכות, חשובה ככל שתהיה, אינה זכות אבסולוטית.
זכות אבסולוטית פלונית היא רמיסת זכויות אחרות.

חופש הביטוי הוא תנאי למימוש חרויות אחרות.
הוא מאפשר לחשוף מחדלים, הוא מאפשר למחות כנגד פגיעות לא
מוצדקות בזכויות האדם,
הוא מאפשר את חופש המחשבה, ואין קיום לחברה דמוקרטית ללא חופש
הביטוי.
יש התנגשות בין שתי זכויות בסיסיות - זכות הציבור לדעת והזכות
לחיים בביטחון. ההסתה שוללת את הזכות לביטחון.

מה חשוב יותר, זכות הציבור לדעת או הזכות לחיים?

תפקידה של התקשורת המשודרת והכתובה הוא למסור מידע אמין, להגיע
לגילוי האמת, ולהעביר ביקורת על הנעשה במדינה ובמוסדותיה.
לתקשורת בישראל יש השפעה עצומה על החברה.
השפעה זו מחייבת את התקשורת לשים על עצמה מגבלות ולנהוג
ב"אחריות חברתית".

לא כל אמירה ראויה להגנת חופש הביטוי.
יש לצדד בשידור ראיונות עם מנהיגים פלשתינים. זו הדרך הטובה
ביותר לדעת מה מתרחש אצל שכנינו.
יש לצדד בשידור ראיונות עם מנהיגי החמאס והג'יהאד. זו הדרך
הטובה ביותר לדעת מה מתרחש אצל אויבינו.
יש למנוע שידור דברי הסתה של ערבים נגד יהודים,
יש למנוע שידור דברי הסתה של יהודים נגד ערבים,

למען שמירה על חופש הביטוי, יש למנוע שידור דברי הסתה.