אחר צהריים ושמש חמימה
החופים לבנים והשחפים צורחים
אתמול היה אותו דבר וגם אותה מחשבה-
אני ואת מסתכלים על הילדים שלנו
נכנסים למים ויוצאים החוצה
בורחים מהגלים
שלוות הנפש מהולה בסערת מחשבות
בעצם למה לא?
את הפנים של הילדים אני יכול לראות
ורק את, את גופך אני רואה
אבל פרצופך מטושטש
אם אתאמץ כנראה שאוכל לראותו
אבל עכשיו טוב לי
כי אני מאמין שזאת את |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.