מסכת חמצן, זה מה שאתה בשבילי, מסכת חמצן.
עוד ארבעה ימים אני מתנתקת מהמסכת חמצן הזאתי, אתה עוזב אותי,
הולך, יוצא לי מהחיים.
"נשמור על קשר", כן... אולי נשמור על קשר אבל אתה חלק ממני ואת
זה כנראה שנינו מתקשים להבין. אם היית פה, אם היית מבין, אם
היית רואה שאני כבר שלושה ימים לא מפסיקה לבכות, אולי משהו בך
היה משתנה כי עוד ארבעה ימים חלק גדול ממני הולך לו...
זה כמו להוציא את התקע מהחשמל, כמו גוף בלי עצמות, בלי נשמה,
בלי חיים.
יש רגעים שאני מרגישה שאני מגזימה אבל אז, אני חושבת שוב
ומבינה שיש לי את כל הזכות להגזים, אתה אבא שלי, גם שאתה לא
לידי כל יום אתה עדיין אבא שלי, לפני אמא, לפני אחות או אח
וכמובן לפני החברים, הבנאדם הכי קרוב אליי, שאני הכי אוהבת
בעולם.
מסכת חמצן, זה מה שאתה בשבילי, מסכת חמצן.
ואני? אני אוהבת אותך, רק רוצה לראות אותך מאושר, אבל יותר
מהכל, רוצה לראות אותך, פה לידי, קרוב, פה שאני צריכה אותך, פה
ולא שם.
אבא, אתה הכי חשוב לי, יותר מהכל ומסתבר שגם כל הדמעות בעולם
לא יוכלו להחזיר לי אותך, להשאיר אותך פה. אני חושבת שפשוט
שנינו לא מבינים, לא מתקשרים, אני לא רוצה לדבר איתך על זה,
אני לא רוצה שתדע, שתראה אותי בוכה, אני רוצה שתסע בהרגשה
טובה, שתהיה שלם, עם עצמך ועם ההחלטה, אמנם אצלי יהיה חלק חסר
אבל אתה, אני רוצה שאתה... תהיה שלם.
אני אוהבת אותך, הכי הרבה בעולם, אני יודעת שבחיים לא תראה את
המילים האלה שאני כותבת לך תוך כדי שאני בוכה, בוכה כמו ילדה
קטנה, אבל זה הדרך שלי, כתיבה.
אתה בנאדם מיוחד בשבילי, אני מעריכה אותך ובשבילי זה זכות שאתה
אבא שלי. תודה על כל השנים הנפלאות, על הימים הטובים, על החום
והאהבה. אוהבת אותך, אתה לא יודע כמה... ורק שתדע שאני לא
כועסת, זאת דרך לבטא אהבה, אכזבה, געגוע, התרגשות, שמחה...
רגשות, דבר שאני בדרך כלל לא עושה.