מעין מדר / נשלח החלום |
חבק העצים בתחושה של דממה.
חשב ועמד,
הביט בה דוממת,
לו רק הייתי חושב אז עוד מה.
טל לו צונח לשמש שוקעת,
רוח קרובה לחשה זה היום.
שכב החלום וחשב איך ולמה,
ודממה לשדות שלחשו לו שלום.
והירח נושק לענן,
ולו הוא הבין ולו הוא חשב.
רק חלומות נותרו דומעים בעיניים,
זה הירח,
הוא חלום של הזמן.
נשלח החלום והפעם לבוקר,
שילח את השמש חזרה למרומים.
חשב ועמד,
כעת היא לוחשת,
והתגשם לפחות מבפנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|