המבט הקטן והתמים,
החיוך הנפלא והמקסים,
נמעד בדרך החיים
בנרות השלהבת.

המבט היה נהדר,
החיוך היום נעדר,
נמעד בדרך הלא שלווה
הצית בנו את הלהבה.

המבט הוא לנרות השלהבת,
החיוך לא מתמקד בתופת,
זועק הוא! רועם לאלוהים
מדוע נמעדים החיים?

בנרות השלהבת,
צל געגועים ושיברון
הנר הנצחי שהאיר אותנו, כבה
אפילה היא במרום.

התקווה היא לנרות השלהבת,
הזעקה היא לנופלים בתופת,
עין דומעת ובוכה
משפחה נוספת אבלה.






השיר נכתב על שלהבת פס ז"ל שנרצחה בהיותה תינוקת קטנה שעדיין
לא זכתה לדעת את הארץ היפה.