לא יודעת מי אתה
ואם אי פעם היית
ומי אני שאשאל.

צועד בחושך כמו ילד קטן
עם כובע סרוג וצעיף
עם חיוך זדוני ועיניים מלאות רשע
כולך מבלבל אותי,
ולא רק השקט שבך.

היה נוראי לראות אותך
שוב
והפעם הופעת בדמות אחרת
כמעט הפוכה מתמיד
או תמיד הפוכה.

כמעט
השתקת אותי
חסרת מנוחה מנסה לצעוק
מתעלמת
מנסה להתעלם ורק מסתכלת
סותרת את עצמי,
מסתובבת.

כמעט והחלטתי
אבל שוב בלבלת אותי
וחזרתי בי.
אני חוזרת בי.
ומי אני שאגש אליך ואבקש ממך להיות
כמו פעם?

כפי שאהבתי אותך.

הבטחת.

7.2.2005