שלשום התפנה לי קצת זמן, אז החלטתי למיין גרביים בודדות.
כאלה ששוכבות בסל הכביסה כבר הרבה יותר מידי זמן.
צנחתי על ברכי והפכתי את הסל, מבקשת לרוקן אותו מהגרביים
שהצטברו בו.
גרביים בודדות רבות נחשפו לנגד עייני.
כל אחת שונה מחברתה.
כאלה שכבר מזמן שכחתי שהיו לי לצד אלה שחשתי בצורה רבה את
חסרונן.

החלטתי לשנות ולגוון.
את הגרביים שאני גורבת בדרך כלל  אני אשים בתחתית הסל ואילו את
הגרביים שעד היום היו פחות שמושיות אשים קרוב אלי.

ראשונה נגלתה לפני גרב החוכמה.
אותה העדפתי פשוט לזרוק לפח.
החיים פשוטים הרבה יותר בלעדיה הכרזתי.

את גרב ההיגיון שנזדמנה לידי לאחר מכן,
קברתי עמוק עמוק בסל.
שמא תתפרץ לה פתאום...

כאשר עלתה בידי גרב ההשלכות,
אורו עייני.
זו בהחלט גרב אשר ארצה  לשמור בראש הערימה.
גרב שאולי תעזור תמנע ממני לחשוב כל כך הרבה לפני כל מעשה.

בעודי תופסת תאוצה, נתקלתי בגרב סדר העדיפויות.
גרב זו העלתה במוחי אסוציאציות ומקרים רבים בהם נאלצתי
להקריב דבר מסויים שיכול היה להסב לי אושר.
הצמדתי אותה אל גרב ההשלכות.
חיוך התפשט על שפתי.
אולי עכשיו סוף סוף אמצא שימוש לגרב הקלילות,
חשבתי.

כשהגעתי לגרב התמימות,
התקשיתי בהחלטה.
הן גרב זו ליוותה אותי במשך כל ימי חיי ושמרה עלי מכל רע.
קול קטן בראשי כמו אמר לי שעלי להתגבר ולהתבגר.
השלכתי את הגרב לפח.
הגיע הזמן שאני אתחיל להסתדר בלעדיה.

כאשר השלכתי את גרב התמימות לפח,
הסבתי תשומת ליבי אל הסל, שהיה מסודר כעת
וידעתי.
כעת,
מסודרים גם חיי.