תשכח את השטויות
תשכח מבית הקברות
תשכח מהדם,
שמטפטף על העלים.
תשכח את הלובן,
שנמצא על העצים.
תשכח את הקור
ששוטף את האיזור
תשכח מהכל,
תביט לתוך עיניי.

מתחננות אליך שתראה
שתראה את מה שמעבר
לורידים בולטים
ונימים מסביב לאישון.
תראה את החבוי
מאחורי הדמעות
ואת מה שהשתיקה
מנסה לומר.

אינך יודע
כי היא אותו בן אדם
אותו הלב נשאר בתוכה
אותה הנשמה.
תשכח את השטויות
תשכח מבית הקברות
תזכור שפעם ותמיד
אהבה אותך
מסיבה לא ברורה
לא רוצה להבין.

כשתלך, כשתשכב
ליד מצבה גבוהה
עמוק באדמה
בלי זכר ללבך,
היא לעולם לא תסלח לעצמה
לכאב שכולם חשים
כשמאבדים אהובים
והיא שקטה.

אינה תרצה אותך
רחוק מחייה
לב הוא ליבה
תמיד יהיה.
תזכור שאהבה
ותמיד תאהב
את האחד שחייה
אליו מוקדשים.
בדממה.