New Stage - Go To Main Page


ביום של הפיגוע בדולפינריום נפרדתי מיובל. זאת הייתה פרידה יפה
כזאת, של בכי משותף מלא בחיבוקים ופרצים מטורפים של אהבה של
הסוף. אני הרגשתי שסוף סוף הגיע ירח הדבש שלי עם עצמי, רק אני
ואנוכי. חשבתי שאחרי שהייתי כל כך הרבה זמן ביחד, אני יכולה
להיות סוף סוף לבד, ידעתי שיהיה בסדר, היה לי עצוב מאוד, אבל
קצת שמח.

ואז היה הפיגוע.

ישבתי עם השותפה שלו בלובי של הבניין דירות וראינו חדשות. מבט
אחד במיקי חיימוביץ הסביר לי ש"בסדר" זה לא בבית ספרנו,
ו"בסדר" כבר לא יהיה. ואם הצלחתי להרים קצת את הראש מהאדמה אז
כדאי שאני אחזיר אותו לשם, ומהר.
מבט שני במיקי חיימוביץ, הסביר לי שוב, למקרה שלא הבנתי בפעם
הראשונה, שכדאי ביום ראשון בבוקר להתייצב במשרדי איסתא עם
דרכון בתוקף וויזה בינלאומית.


כל מיני כוסיות בנות 20 חלפו על פנינו בדרך ליציאת השישי,
והשותפה הכוסית בת ה 20 של מי שהיה אהבת חיי, אמרה: "זה כל כך
לא לעניין לצאת ביום כזה".

אבל אני כל כך רציתי.

לצאת,
לנסוע,
לברוח,
לשכב בחדר מטונף בבלפסט ושמישהו יזריק לי משהו לווריד.

כולם סביבנו דיברו על זה שתהיה מלחמה, שעכשיו זאת המלחמה שלנו.
אני רק חשבתי על יובל, שסוף סוף הוא לא חייל, אבל גם חבר שלי
הוא כבר לא.
לפנות בוקר יובל הגיע מהעבודה. ניפחנו את המיטה הזוגית ועשינו
זיון פרידה.
יובל אמר שבטוח תהיה מלחמה, ואני אמרתי שזה יהיה שם יפה לסיפור
שלי, "ביום שבו נפרדנו התחילה המלחמה".

בסוף, המלחמה לא התחילה, ירח הדבש שלי עם עצמי נגמר מזמן. אני
המשכתי להתעלם מהסימנים שמיקי חיימוביץ ניסתה לשדר אליי,
לבלפסט לא נסעתי,
אבל שם לסיפור שלי יש.
אם לא פואנטה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/3/05 9:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה פאלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה