סוף נובמבר מובער ככרמל
[1] שבוק,
כמו שן יחידה הנעוצה בלשוני.
כמתקרבים לשן, מולי, היא סוסי
פרא, שחורים תחת כל אור.
אצבעות רעמתם מחנכות את הרוח
לגעוש בהן. סוסים, עומק, רוחב, אורך, זמן
הנותן לפרא לדהור בו. הם זזים,
משכתבים גרסאות, חוזרים (כמו אישה
טובה), מגרדים בכלונסאות רגליהם את החלל
סביב שבתאי.
שבתאי הוא את, שיהיה ברור.
ענק ומהדהד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.