מונה גולד / זורים מלח על הפצעים |
ורק שיירה דוממת של ציפורים
קפואות מלצייץ...
בדרך הזו - הלב כמו שדה
שחדל ללבלב, מאומה לא צומח,
הוא אינו זועק ; אף חדל ללחש.
בדרך הזו - אל מרתפי הנפש העמוקים
קיימת אנדרטת זיכרון לזכר אהבה ללא חוקים
אך איש לא בא להנציחה בזר של פרחים.
בדרך הזו - היו אנשים נכי לב שניפצו חלום של אחרים
בכזבי מילים ובתככים, אך הם נותרו כמו עפר ואפר
ורק זיכרון האהבה לא ניפגע.
29/01/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|