בכוח אוחזת בכוס החלומות...
ואיני מעלה על דל שפתותיי
את כל הסודות הכמוסים והכמיהות
שעדיין מחכות ללבי שיקצור
את פירות האהבה הבשלים.
בתוך תוכי מקהלה הולמת בתוקף רב
ותובעת לחלוק עמו את כל הניגונים,
כל צליל ופעימה,
עצב ושמחה,
לילה ויום,
חורף וקיץ...
ולשכוח זכרון רע,
למחוק יום אכזר,
לחיות חיים שלמים,
לא להיות רק קבצני אהבה.
ובכוס החלומות משתקפת שמש
ואני יודעת שתגיע לאחר הלילה...
אני יודעת שאחייה את כל שירי האהבה
שלי, שלו ושלכם,
אקדש את המילים
כי קצרתי פירות בשלים.
29/01/05
גירסא נוספת
=========
אינני מעלה על דל שפתותיי
סודות אשר כמוסים עמי
וכמיהות אשר מבקשות
להלך מתוכי אל לבו
ולקצור פירות אהבה בשלים.
בחדרי לבי קוצבת מקהלה בקול
וידיי תובעות בעוצמה נפערת,
לחלוק עמו את כל הניגונים,
לכלוא בתוכי כל צליל ופעימה
של שמחה ושל עצב,
הנישאים אל מול לילה ויום
ומדלגים בין חורף לבין קיץ.
אני נושאת תחינה
לשכוח זיכרונות המבשרים רעות,
למחוק ימים אשר נותרו בי
ולטשו אליי מבט אכזר,
ולחיות חיים במעטה שלמותם.
לא רוצה להיות קבצנית של אהבה;
כמהה אני לכוס של חלומות
מלאה באור של שמש משתקפת,
ובעת שהוא יגיע להגשים חלומותיי -
כל שירי האהבה שבי
יתקדשו במעשים,
ופירות בשלים ינשאו
כטנא ערגותיי - עטופות
באהבה שכולה אמת.
29/01/05
|
