אופליה של הלילה לא קמה בבוקר
לא כאן בבוקר

רעננות גיל העשרה שלא תבייש
ציפור דרור
מרוסנים תחת קולר בית הספר ושוב, מבין המוני ראשים
קטנים עטויי כובע זה או אחר, מפציעות להן הלוליטות.

נראות למרחוק, יוצאות דופן לחלוטין מחבריהן לכיתה הסובבים
אותן.
הן יודעות, והן יודעות. מחפשות קשר עין, תרות אחר קשר
ללמוד את העולם שזה אך נגלה לעיניהן

מחפשות את האמיץ דיו שיתיר להן להיכנס
אל מעגל קרבתו.

מה ימים יגידו, מה יאמרו זרים
כמה קל היה כשהיינו ילדים
והאורקל מתיישן מתנוון ומתכסה עובש
עוד כוחו נותר לו
ועוד לא נתמעטה חשיבותו