רוח האיזמרגד על העלים שתלויים באוויר הקריר
ובפתאומיות נושרים אט אט עם הרוח העזה...

העלים מרשרשים
למראה הצוף
שזולג מן הציפורן.


בתוך דמעותיה של הילדה משתקפת לה דמות
לא ידועה, מטושטשת ומעורפלת שלא ידוע מאין באה.

הילדה מכסה את גופה בכותנה
ומביטה באמה, שסובלת
מן הרוח הקרירה שמשחקת עם שערה.


העלים מרשרשים
למראה הצוף
שזולג מן הציפורן.

עד עכשיו לא ברור האם הילדה
התמימה היא מציאותית
או שמא היא קבורה בתוך ההיסטוריה
הדימיונית בתוך ראשי.


שיר זה נכתב בעת שהייה בחופשה דיכאונית אך מציאותית בהונגריה
הקרה...