|
שוב פעם פוסעת בין ארבעה קירות
בחדר קטן שכבו בו נרות
שוב פעם מתאהבת באדם לא נכון
שוב פעם צוללת לתהום הדיכאון.
והוא עם אחרת - לא לחשתי אוהבת
זו אותה העצבת
אותו שחור אותו תכלת - אותן דמעות
אותו ירח מר שמביט בי ולא מחייך
אותם האורות מהבתים הצפופים
את החושך הורסים ובונים כשכבים.
והשמיים לא בוכים איתי
כי רק אביב - לא הכול פורח?
או שזו רק אני שנושרת
אהבה אילמת. |
|
אתמול הייתי
במסעדה והמלצר
ממש עיצבן אותי
אז שלחתי יד
לחגורה, שלפתי
את הפו-כדור הכי
שמאלי, זרקתי
אותו לרצפה
וצרחתי
"פיקאצ'ו,
צא!!!" והמניאק
הפדחן לא יצא! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.