אחרי שכבר נגמר לי האתמול
אתה יכול ללכת אם תרצה
אתה יכול ולא רוצה
עוד בילבול, מילים ללא קשרים
עוד חיוכים מזויפים
בלי שליטה זולגות הדמעות
ואני נשארת מוקפת בקירות
מתנתקת לאט מרגישה
כמו מסוממת,
לא איכפת לי בכלל
מה אמא אומרת.
אני נמשכת לתהום
שלא רואים את התחתית
תמיד נמשכת לדברים
שאין להם תכלית
נקרעת בתוכי, שיכלי
כבר לא מוביל אותי
ונמסה לאט בחום
כי כבר נגמר לי האתמול
דיכאון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|