אתה זה מי שאתה וזהו, לא משנה מה תעשה.
אתה רואה דרך העיניים שלך, הרגשות שאתה מרגיש הם שלך והמחשבות
שאתה חושב, שלך. המוח שלך מעביר לרגליים שלך פקודה לצעוד
קדימה. הכל שלך.
נכון, לפעמים זה לא הוגן.
לא עובר יום בלי שאתה אומר לעצמך "הלוואי שהייתי הוא". אתה
עוצם את העיניים שלך ומדמיין איך תהיה ההרגשה לפקוח אותן
ולראות את מה שהוא רואה ולהרגיש את מה שהוא מרגיש ולזיין את
ההיא שהוא מזיין.
אתה תמיד מזכיר לעצמך שלא ביקשת לבוא לעולם הזה, ומיד אחר-כך
חושב על זה שאף אחד בעצם לא ביקש.
יש כאלה שזה לא מפריע להם, אולי הם אפילו נהנים, וסביר להניח
שהם לא מתעסקים בזה בכלל.
יש כאלה שלא מסוגלים להתמודד עם זה, דופקים לעצמם כדור בראש
וגמרנו.
ויש מלנכוליים. כמוך.
אלה שמדברים על אלוהים הכי מצחיקים אותך, אתה לא חושב שיש סוג
של יישות עליונה, בטח לא כזאת שמזיז לה מה שכולם עושים.
אבל בכל מקרה, כשאתה עוצם את העיניים אתה יודע ששום דבר חוץ
מכח עליון לא מסוגל להפוך אותך למישהו אחר, שהחיים שלו קצת
יותר נסבלים, או שהוא מספיק טיפש בשביל לא לשים לב לכמה שהעולם
הזה דפוק.
פעם מישהו אמר לך שעצם ההגדרה "יישות עליונה" מוכיחה שאין שום
דבר שהיא לא יכולה לעשות, כך שאם היא קיימת, אין שום סיבה שהיא
לא תוכל להיות בכל מקום כל הזמן ולראות מה כל אחד עושה בכל
שניה מהחיים שלו, להעניש או לצ'פר במידת הצורך, וכל זאת תוך
משחק שש-בש סוער עם יישות עליונה של עולם אחר.
אז אתה דופק איזה "אמן" פה ושם, סתם בשביל הקטע, זה לא יכול
להזיק. לך תדע, אולי אתה טועה, אולי אם תעצום את העיניים חזק
חזק זה יקרה.
ובינתיים אתה לא טורח לתקן את מה שדפוק בחיים שלך, כי לטענתך
גם ככה הכל מחורבן. ואולי אתה אפילו שואב מכל העניין סוג של
הנאה.
לפעמים אתה חושב שאפילו אם יציעו לך להתחלף עם מישהו אחר אתה
לא תסכים. הרי אתה יודע שאתה יותר טוב מכולם, והמבט העגום
תמידית מוסיף לך מימד של מסתוריות מושכת כזאת.
אז אתה מחכה לרגע שתגיע ההיא שמרגישה בדיוק כמוך ומקווה שהיא
תהיה מינימום חמודה, אם לא כוסית-על.
זה לא שאתה שטחי, פשוט אם כבר לקוות למשהו חסר סיכוי, אז למה
לא?
ועכשיו אתה חושב שאולי זה קורה כל הזמן. שאולי אתה כן הופך
למישהו אחר מדי פעם.
אתה אומר לעצמך שאם אתה מרגיש מה שהוא מרגיש, חושב מה שהוא
חושב ומזיין את מי שהוא מזיין, אין לך דרך לדעת שלפני שעה היית
אתה ועכשיו אתה הוא.
טוב, הגזמת, עכשיו אתה כבר חופר וכואב לך הראש.
אתה עוצם את העיניים חזק חזק.
פוקח אותן.
אתה מי שאתה וזהו.