מאז שהשלמנו הכל השתנה
והשתיקה היפה הפכה למלחמה מדומה
"זאת את שלא בסדר!" כך אתה אומר,
מסתובב בחדר ולא מדבר
לפעמים מחייך כאלו כלום לא קרה
ופעם אומר "לא בא לי"
זה פשוט לא השתנה...
זה אתה או אני, אני תמיד מתבלבלת
וזה חשוב לי אחרת לא הייתי שואלת
"אני לא מבין אותך בכלל" אבל חושב שיודע הכל
כי בלי שום מטרה אפשר לצאת די בזול
זה עצוב ונשכח וזה לא מעניין
כי כשאתה רוצה משהו אתה בכלל לא שואל
"את אוהבת אותי!" זה משפט כה מוכר...
זה משפט כה ידוע, ידוע וקר.

לא, אני לא רוצה
אני רק חושבת יותר מידי על שכבר נעשה
לא, אתה לא אוהב אותי
זה רק שניות חולפות בדמיון שלי
עזוב, זה כבר לא העניין
אבדנו את עצמנו במרוצת הזמן
לא, אני לא כועסת
אני סוף סוף מבינה למה אני לא מתייחסת
נגמר, אל תיתן לי יד
הסיפור הזה מיותר ולא מעניין כבר אף אחד!