|
לילה ריק פוער את לועו והבל פיו נקודות זוהרות
נוצצות בשערות קטיפה
מעטרות סורגי עצים שצימחו עלי כמיהה
אני רואה אותך
מסתיר את חוסר השקט שלך ברצף המהבהב
אתה עייף
חוטים של מסתורין קשורים
מושיבים אותך ליד נהר של פנינים קטנות
שאתה משיט כסירות נייר
ותמלילי אהבה רשומים בפסי אור
מוצפנים אל הדממה
לפעמים, אתה שוכח
וקילוח של כעס קורע את השלווה
שהסבת אליה את גבך
אתה מחביא בך קולות של איסורים
שמתנדנדים על חבלי המוסר שלך
ושריטות קטנות מרצדות לך במחשבות
צורבות
את השאלות המתאפרות בצבעים של שתיקה
אתה חצוי
יש בך סדק של אור
מתנועע בינך לבינך
לקראת בוקר
(צופרי השמש שועטים ממרחק אל תוך חלונך)
אתה נוצר את כפתורי האושר שאספת
והולך אל יומך
|
|
|
אהבתי צפיחית,
אהבתי גם
חרגול,
אך את סבתא שלי
קשורה לכיור
בבגדי עור
וצורחת "עוד,
עוד" אהבתי יותר
מכל
במה חדשה- קול
השפיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.