New Stage - Go To Main Page

טל מנור
/
ואני לא ידעתי

נפלתי ישר אל בין זרועותך. בדיוק באותה השניה בה קפצתי עברת
שם. לא שניה לפני ולא שניה אחרי. לגורל יש צחוק ממש מוזר. כל
חיי הייתי לבד, המתנתי למישהו כמוך. כל חיי חיכיתי, אבל איש לא
הגיע ולא נכנס בשערי לבי. והנה פגשתיך כאן, בדרכי אל המוות.
אכן, צחוק מוזר יש לו לגורל.

הקמת אותי בעדינות, ומיד פנית לבדוק את החבורות שצצו על גופי.
רק אחרי שמחית בעדינות דמעה חמקמקה שהתגלגלה לה במורד הלחי,
ושאלת אותי אם הכל בסדר, רק אז פנית לבדוק אם לא שברת אתה איזו
עצם או שתיים. כאלו היו יחסינו כבר מאז אותה פגישה ראשונה.
קודם אני ורק אחר כך אתה.

תמיד ידעת מה אני חשה - כמו ספר פתוח הייתי לפניך. תמיד היית
שם ברגעים הקשים כדי לשאול מדוע נפלו פניי. באותם רגעים גם
תמיד ידעת כיצד לגרום לי לחייך. לפעמים המצאת עבורי סיפורים
מצחיקים. סיפורים ללא משמעות מיוחדת, אבל כאלה שתמיד גרמו לי
לצחוק. לפעמים היית שר לי שירים, למרות שבדרך כלל אתה לא שר
אלא מזייף. אבל במיוחד בשבילי התאמצת להשאר בסולם הנכון.
לפעמים, בעיקר בחורף, סתם התכרבלנו תחת השמיכה עם כוס שוקו
וליטפת ברוך את שערי עד שנרדמתי עם חיוך.
תמיד ידעת כיצד לגרום לי אושר. תמיד הבחנת ברגעי המשבר והעצב.
עכשיו אני גם יודעת למה.

כשקפצת, לא הייתי שם כדי לתפוס אותך. באותה שניה אפילו לא
הייתי ברחוב סמוך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 31/8/01 17:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טל מנור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה