לילות רבים של תשוקה
נפרסו בפני כמו זוג חלונות אבודים
ללא כל קשר למציאות המרה
נותרתי לבד, כאן בין עשבים שוטים
איני מפחד להעפיל אל ההר הגדול
יכול להיות שבסוף אגיע ואפול
אך נותרתי לבדי בין עשבים שוטים
שותים הם לצמאונם ברוגע
והריק מסתחרר שוב סביבי
אני קם והולך
מסתובב על הציר המוכר, היקר
מאבד שוב חושים רחוקים של זהות
לא שומע מילה
מדבר שוב כתינוק המחבק שד אימו
ממלמל מילים רכות ורבות
ועוד הנני מחפש את עצמי
בתוך ים של צמחים, עשבים כה שוטים
ירוקים הם הימים
צבעים של לילות ללא שינה
חלפו לנגד עיני
ונותרתי בודד בין אותן התחושות
שאופפות לרגע קט
עשבים שוב שותים בצימאון
רגעים של מודעות בתוך הנראות
המטרה היא לחזור אל תוך העצמי
האחד, היחיד, הנותר מבשרי
בודד בין עשבים שוטים
קוצר את דרכי לאורך האופק
רחוק בין העשבים והקוצים
עיני מסתכלות קדימה אל החכמים |
