אני לא יודעת כמה זמן אני הולכת על הגשר הזה.

גשר שאף פעם לא נגמר.

ניסיתי למצוא דרך לצאת מהגשר אבל, לא הצלחתי.

התחלתי ללכת על הגשר אחרי מה שקרה לי עם יריב.

הסיפור שלי עם יריב הוא מאוד ארוך. ארוך כמו הגשר הזה....

 
----------------------------------------------------------------------------------
"די כבר ! חבל על הזמן שלך בלדבר על זה! יריב בטח רוצה שאני
יעזור לו בשיעורים, הוא בטוח לא רוצה לדבר איתי על האפשרות
ששנינו נהייה ביחד." אמרתי לטל.

"תעשי לי טובה!!! רואים איך שהוא מסתכל עלייך! הוא משוגע
עלייך. כולם כבר קלטו את זה את היחידה שעוד לא הבינה את זה.
אני בטוחה שאחרי שתחזרי מיריב את תתקשרי אליי בשביל לומר לי
שאתם זוג!" ענתה לי טל.

"טוב בסדר מה שאת אומרת.... אני מתערבת איתך על 20 ש"ח שזה לא
יקרה!" "בסדר! התערבנו." היא ענתה לי.

אחרי זה נפרדתי מטל והתחלתי ללכת לכיוון הבית של יריב.
כשהגעתי ראיתי אותו מנופנף לי מהגג שלו.

"לירון בואי למעלה! הדלת פתוחה תכנסי ותנעלי אותה! ואל תדאגי
אין פה אף אחד חוץ משנינו!" אמר יריב. "טוב אני באנ!" אמרתי
לו.

עליתי לגג וכשפתחתי את הדלת הייתי בהלם!
הגג היה מכוסה בנרות ועלי כותרת של ורדים אדומים.
שולחן עם כיסאות ואוכל באמצע.
יריב הושיב אותי מולו החזיק את ידי ואמר לי:"לירון, כבר הרבה
זמן ש... אהה... שאני רוצה לומר להיות איתך... ו... אהה לא
ידעתי איך להגיד לך את זה. אז חשבתי שאולי השיר יבהיר לך את מה
שאני חושב ומרגיש..." הוא אמר לי ואז הוא הזמין אותי לרקוד.
השיר היה של מאריה קארי my all.

כשהישיר נגמר נישקתי אותו. ואז הוא חייך אלי. התיישבנו לאכול.
תוך כדי הארוחה דיברנו קצת. ואני החמאתי לו על הבישול הנהדר
שלו.

אחרי הארוחה הוא ליווה אותי הבייתה ונתן לי נשיקה במצח ואמר לי
לילה טוב. נכנסתי הבייתה והרגשתי כאילו אני מעופפת.
כמובן שלא התקשרתי לטל!!!

יום למחרת בבית הספר באתי לטל והבאתי לה 20 ש"ח. והיא חייכה
חיוך קטן ומרוצה.
התיישבתי בכיתה וחיכיתי לטל שתבוא לשבת לידי.
הסתכלתי אחורה וראיתי אותה יושבת ליד רועי.
"טל בואי כבר! עוד מעט מתחיל השיעור!" צעקתי לה.
אבל היא הרימה את האצבע המורה שלך ולאט נופפה אותה לצדדים
בשביל לסמן לי לא!

הסתכלתי עלייה במבט עצבני והסתובבתי לכיוון הלוח.
ואז מישהו בא מאחוריי וכיסה לי את העיניים.
"נחשי מי?" הקול אמר.

"יש כמה אפשרויות: או שאתה אלביס, או רמבו, אביר חלומותי....
רגע... זה בטח יריב." עניתי.

"חשבתי שאני אביר חלומותייך?" הוא אמר לי.
לא מתוקי. אתה כבר חלום שלי... אתה המציאות המתוקה שלי!" עניתי
לו. הוא חייך ונישק אותי ארוכות.
כל הכיתה הריעה.

ואז נפסקה החגיגה כשהמורה לגיאוגרפיה שושנה נכנסה.

היינו ביחד חודשיים. כמובן שהיו מריבות קטנות ביננו אבל לא
משהו רציני. לאחר חודשיים היתה לי יום הולדת.
sweet sixteen!

יריב לקח אותי למסעדה. אכלנו שם, דיברנו וכמובן חגגנו.
אחרי הארוחה הלכו עד אליי הבייתה.

ואז בפינה הוא אמר לי:"לירון.... אני לא יודע מה אני יעשה אם
עצמי אם חס וחלילה משהו יקרה לך...."
"שששש....... אל תחשוב על דברים כאלו. שום דבר לא יפריד ביננו.
ושום דבר לא ייקרה לי או לך." אמרתי לו.
"לירון אני.... אני... אני אוהב אותך!" הוא אמר לי.

ואז הוא צעק ברחוב:"לירון כהן אני אוהב אותך!!!"

הוא עצר לרגע ואז התסכל עליי בעיניים החומות והמדהימות שלו.

"גם אני אוהבת אותך יריב". אמרתי לו ואז התחלתי לבכות מרוב
שמחה.
הוא חיבק אותי קלות ואז נישק אותי. הוא ליטף את פניי בעדינות
ואמר:"די מתוקה אל תבכי."

הוא הוציא לי טישו ואני ניגבתי את דמעותיי. והלכנו לבית שלי.

וכמו שציפיתי הייתה לי מסיבת הפתעה.
כל הבית היה מקושט בבלונים ולשטים וניירות צבעונים. היו לי מלא
מתנות. וכל החברים והחברות שלי באו.

לאחר 5 שעות כולם פרשו הבייתה. ורק טל נשארה.
"ננקה את הבית ואז אני יספר לך על הלילה הכי מדהים של חיי!"
אמרתי לטל. לאחר שעה הבית היה נקי ומצוחצח.

טל הלכה למקרר הביאה שוקולד, קולה, מים, פופקורן וטישו.
ראינו ביחד סרט ואז דיברנו.

"נו אני כבר מתה מסקרנות! מה קרה לך?" היא שאלה.

"יריב מר לי שהוא אוהב אותי!" אמרתי לטל.
טל הייתה בהלם אבל שמחה בשבילי.

אחרי עוד שעה של דיבורים נפלנו על המיטות ונרדמנו.

ביום שבת נסענו כל החברה לים.
אכלנו, השתוללנו, שיחקנו ועוד.....

וכעבור 5 שעות בים חזרנו הבייתה.
אני נסעתי עם יריב לבית שלו.

ההורים שלו היו בחופשה באילת אז הבית היה ריק.

אני התקלחתי ויצאתי כשאני לבושה בפיגמה קצרה שחורה עם מחשוף
צנוע. הוא הסתכל עליי וחייך. נישק אותי ואז הלך למקלחת.

כעבור 15 שעה הוא יצא לבוש בתחתוני בוקסר.
אני שכבתי על המיטה שלו וחיכיתי שהוא יבוא.
פתאום הרגשתי מישהו מעליי.
פתחתי את עיניי בבהלה ונרווחתי לגלות שזה רק יריב מעליי.
"הבהלת אותי!!!" צעקתי ליריב.
יריב ירד ממני והתיישב לידי.
"אני מצטער. לא התכוונתי". הוא אמר לי .

ואז הוא סיפר לי שמאז שאנחנו יוצאים ביחד הוא שמר קופסת
קונדומים במגירה שלו.

"אני חושב שהלילה זה הלילה המתאים...." הוא אמר.

"יריב אני לא מוכנה. אני עדיין לא רוצה." השבתי לו.

"טוב חכי רגע." הוא אמר והלך לכיוון השירותים.

אני התיישבתי על המיטה והדלקתי טלויזיה.

לאחר מספר דקות הוא שב. "מה אתה רוצה לעשות יריב?"שאלתי אותו.

"סקס!" הוא השיב.

"אבל יריב אמרתי לך שאני לא מוכנה עדיין!" צעקתי עליו.

"לא איכפת לי שאת לא מוכנה! אני כבר מחכה לך הרבה זמן שתתני לי
את מה שאני רוצה! והלילה אם את רוצה או לא את תתני לי!!!" הוא
צעק.

הסתכלתי עליו בעיניים כחולות ומפוחדות.

"לא יריב תעזוב אותי!!! די יריב די!!! בבקשה אני מתחננת!!!"
צעקתי לו אבל לו לא היה איכפת. הוא רצה רק דבר אחד.

אחרי שהוא סיים הוא אמר לי:"תסתלקי מפה יא שרמוטה!"

התלבשתי במהירות וברחתי משם. וכל הזמן בכיתי. מאז אני הולכת על
גשר. גשר אין סופי של אכזבה ושקרים.

ולאחר כל הזמן הזה אניי יודעת איך אני יוכל למצוא את דרכי
הבייתה.
עשיתי את דרכי חזרה.
חזרה אל יריב.

הוא פתח את הדלת והתחיל לצעוק עליי לעזוב את הבית שלו.

"לא יריב!!! אני לא יעזוב עד שכולם יישמעו את האמת! בואו בואו
כולם תשמעו מה יריב עשה לי! איך הוא רימה אותי בשביל לקבל את
מה שהוא רצה. ולמקרה וכולכם חושבים מה הוא רצה אז אני יספר
לכם: סקס!!!! זה מה שהוא רצה! הוא אנס אותי!" צעקתי והתחלתי
לבכות.

"כן כן יריב ה"מושלם" שלכם אנס אותי! כל הזמן הזה הוא אמר לי
שהוא אוהב אותי. הוא קיווה שאני ייתן לי אם הוא יגיד לי את זה.
אבל הוא טעה טעות גדולה מאוד!!! אני לא זולה! אבל אתה!!!! אתה
הוא זה שהרס את חיי!!! בגללך אני סגורה כל הזמן! בגללך אני
סובלת! אתה אנסת אותי! אתה! הבחור שאהבתי וכיבדתי הבחור שחשבתי
שאוהב אותי!!!!"

יריב עמד מולי עם פה פעור. ולא הצליח להוציא מילה.

כעבור מספר דקות הגיעה משטרה. כנראה שאחד מהשכנים קרא למשטרה.
אחרי חודשים של חקירות היה ליריב משפט. והוא הפסיד.
עכשיו הוא יושב בכלא. ואני.....

אני מנסה לחיות. מנסה להתגבר על העוול שהוא עשה לי.

אבל לפחות עכשיו ירדתי מהגשר האין סופי של סבל....