"הדרך הכי קשה להתגעגע למישהו,
היא להיות איתו ולדעת שלעולם הוא לא יהיה שלך..."

אני מתגעגעת לפעם, לתקופה הטובה שלנו (אז עוד הייתי שפויה).
אני מתגעגעת לחיים שהיו לי לפני שהשתנתי והפכתי לבנאדם שאני
היום.
אני מתגעגעת לגוף שהיה לי לפני שהפסקתי לאכול, למרות שדיי בסדר
לי עם כל השינוי הזה, כי דרכו הכרתי עולמות חדשים.
אני מתגעגעת אליך אהוב שלי, אתה ששינת אותי אם זה לטוב ואם זה
לרע, זה בזכותך!
אני מתגעגעת לצחוק שלך ולחיוך המקסים שלך, לעיניים הזוהרות
האלה, ולמבט המפתה, לליטופים הרכים שלך, למגע העדין שלך
ולנשימות הקטנות שלך.
איך היית זה שתמיד מצליח להצחיק אותי גם כשהייתי עצובה,
זה שתמיד "מכיר" לי דברים חדשים, וזה שמעלה לי את הביטחון
העצמי שהיה שווה ל-אפס לפני שנכנסת לחיים שלי.
אני מתגעגעת לשירים שלך, לדיבור שלך, להודעות שלך, לשיחות
איתך, לפגישות איתך, ולרגעים שלנו.
ואני הכי מתגעגעת...
להגיד לך שוב ושוב ושוב עד כמה אני אוהבת אותך.