לפעמיים בימי גשם קרים ואפורים
הלב שואל אם את זוכרת את אותם הרגעים
אם את זוכרת איך נשקתי לך ברכות
בהתרגשות, כמו ילד מאוהב
מעולם לא הייתה קרירות
אם את זוכרת איך ידי ליטפו את פנייך
עם לחישה של רגש טהור
עם מבט אוהב אל שני עינייך
אם את זוכרת איך ידי וידך נפגשו
ודאגות מהראש נעלמו כלא היו
אם כבר שכחת את אותם הרגעים
הם אצלי, חיים, נושמים, בועטים
את ליבי לקרוע מכאב מאיימים
אם את זוכרת איך אותי האהבה עיוורה
אל דרך לא נודעת לבדה צעדה
אם את זוכרת את אותם הדמעות
כי אצלי הם מעולם לא הפסיקו
זולגות זולגות, רבבות
אם את זוכרת את את המבטים האחרונים
באותו הרגע שהלב נשרף מבפנים
כי אותי הם בכל לילה במחשבות מציפים
אם כבר שכחת את אותם הרגעים
הם אצלי, חיים, נושמים, בועטים
את ליבי לקרוע מכאב מאיימים
מאיימים... |
