בפעם הראשונה שהוא נגע בה זה לא היה נראה לה מוזר, זה היה נראה
די הגיוני.
אז היא הייתה עוד תמימה... ילדה קטנה וחמודה עם העיניים
הכחולות שבהירות יותר מהשמיים, ושתי הצמות החומות בהירות שתמיד
נעו, והחיוך, החיוך שלא משנה מה, אי אפשר להתעלם ממנו, חיוך
חושף שיניים לבנות, בהירות וקטנות, אז היא עוד הייתה תמימה.
והוא ידע שהיא תמימה, ידע את זה טוב.
בהתחלה הוא אהב אותה רק בתור ביתו, בתור חלק ממנו. כי זה בעצם
מה שהיא הייתה, ביתו המאומצת, התינוקת הבהירה עם העיניים
הגדולות שאימץ, אך השנים עברו והתינוקת הקטנה נהפכה לנערה נאה,
תמימה לא פחות והעיניים שלו החלו להילטש בחזה הצעיר והזקוף.
הוא הפסיק להתעניין באשתו והדבר היחיד שעניין אותו יום וליל
היה היא, ביתו שלו, התינוקת הקטנה שאימץ לאחר שננטשה בידי
הוריה, התינוקת שהבטיח שתמיד יהיה לה טוב, עתה הוא חשק בה,
יותר מכל דבר אחר רצה להיות איתה.
אז הוא החל להתקרב, בתור אבא אוהב, להתעניין בחייה הפרטיים
והיא, ביתו, סיפרה לו ברצון, הם ישבו בסלון והיא סיפרה על הילד
שהיא אוהבת, והוא, הדבר היחיד שחשב עליו זה כמה היא יפה, אז
הוא התיישב קרוב קרוב והחל לנחם אותה על האהבה הנכזבת ואז בפעם
הראשונה הוא נגע בה וזה לא היה נראה לה מוזר, זה היא נראה לה
מאהבה של אב לביתו וכך כל יום המנהג חזר, היא הייתה חוזרת
בוכיה לאחר שגילתה שאין סיכוי והוא היה מנחם אותה ומלטף.
יום אחד הכל השתנה,היא חזרה הביתה עם חיוך על הפנים ואמרה לו
שהם ביחד וחיבקה אותו חזק ונתנה לו נשיקה אוהבת על הלחי, נשיקה
של בת, ואמרה לו "תודה שעזרת לי, תודה".
באותו לילה הוא לא עצם עין, הוא לא יכל לדמיין אותה עם מישהו
אחר חוץ ממנו, וכל הלילה חשב איך לפתור את בעייתו.
בצהריים כשהיא חזרה מבית הספר היא הלכה לסלון- כהרגלה לשוחח עם
אביה, והוא היה שם לבוש בתחתוניו בלבד, היא הובכה במקצת ולחיה
סמקו והוא הרגיע אותה.
"זה בסדר" חזק ואמר לה והיא התיישבה לידו וסיפרה על היום היפה
שעבר עליה ביחד עם אהבתה הגדולה. והוא לא יכל יותר האדרנלין
פעם בורידיו והוא השתגע.
הוא החל להפשיט אותה והיא צעקה, התחננה שיפסיק, אבל הוא לא
שמע, לא הקשיב למילה שיצאה מפיה. הוא גמר, הרים את תחתוניו,
יצא מהסלון והלך לחדר, וזאת הייתה הפעם האחרונה שהוא נגע בה.
היא שמעה ירייה. והיא נשארה שם בוכה, וידעה ששוב לא תחזור
להיות כמו פעם. ושוב היא לא תחייך חיוך חושף שיניים ושוב הצמות
לא ינועו בשמחה ועיניה הכחולות- שיותר בהירות מהשמיים, הפכו
בין רגע לשחורות. והיא תשב שם ותבכה ותיזכר ויכאב לה.
בפעם הראשונה שהוא נגע בה זה לא היה נראה לה מוזר, זה היה נראה
די הגיוני.