היה היתה פעם בארץ רחוקה רחוקה טירה גדולה ושחורה. בטירה היו
צריחים ומגדלים והמון מבוכים ודרקונים ותעלות עם אש ועקרבים
(לא ביחד כמובן). בטירה שלטה מכשפה רבת עוצמה שהיתה אוכלת
לארוחת בוקר ראשי חתולים ברוטב צפרדעים ואם לא הייתה הופכת
לפחות 3 אנשים לאבן לפני ארוחת צהריים, היא היתה כועסת ובועטת
בקוף המחמד שלה. בטירה היה מגדל מאוד מאוד גבוהה שעליו שמר
דרקון פרטי וטרולוס מפליצוס היה ליד הדלת שלו. בתוך המגדל שכנה
נסיכה שהמכשפה גנבה מהמלך והמלכה של ארץ אחרת בגלל שהם צחקו
יותר מדי. מדי שנה היו נסיכים שונים ומשונים מנסים לעלות למגדל
ולהציל את הנסיכה, אבל אף אחד מהם אף פעם לא חזר... למרות זאת
כולם ידעו שבטירה מצוייה נסיכה יפיפיה שכלואה ע"י מכשפה רעה .
בוקר צח אחד שהציפורים ציצו באושר וכל העולם נראה מחייך, החליט
הנסיך מקסימוס שהוא הוא יציל את הנסיכה, יישא אותה לאישה,
יוולדו להם ילדים יפים והם יחייו באושר ובעושר לתמיד. וכך הניח
מקסימוס שלנו אוכף זהב על הסוס השחור שלו לקח יין ולחם לבן עם
גבינת עיזים אורגנית ויצא לדרכו. לא אלעה אותכם בתלאותיו של
הנסיך בדרכו אל הנסיכה כי זמן זה כסף וכו'... רק אציין שהוא
התנהג באומץ רב וגבר על מכשולים רבים. לבסוף הוא הגיע אל תעלת
האש אותה חצה בקפיצה, הכניע את הדרקון בזמן שזה האחרון פרש
לנמנום צהריים ו... הגיע למגדל הגבוהה ביותר!!! הוא ידע
שהמכשול הגדול ביותר עוד עומד לפניו. ואכן במגדל חכתה לו,
בשמלת משי שחורה וקורי עכביש בשערות, אישה מכוערת בעלת אף גדול
ושובור 3 יבלות: אחת על המצח, אחת על הלחי ואחת שעירה בקצה
הסנטר. המכשפה! ידע הנסיך מיד וללא הסוס תקע את חרבו בקרביה של
אותה מפלצת. לפתע נשמע רעם גדול בשמים ונראה ענן גדול מתקרב...
הנסיך ידע מה יהיה שם... הנסיכה! ואומנם מן הענן ירדה בחן
האישה היפה ביותר שראה מקסימוס מעודו! עם שיער ארוך שגלש בגלים
מעוצבים וברק בשמש ופנים יפיפיות ועיניים בכחול קרח קר. הנסיך
ירד על ברכיו ובקול נרגש תוך תנועות מלודרמטיות של ידיו ביקש
את ידה של אשת חלומותיו. היפיפיה צחקה וענתה בניד ראש... הנסיך
המאושר לא ידע מה לומר אולם ידע מה לעשות, הוא כרך את זרועתיו
החסונות סביב גופה החטוב של הנערה והתקרב לנשקה. "פוף" הנסיך
מקסימוס המסכן נהפך לפתע לאבן "אוף כמה שאני שונאת אנשים
רגשניים" מלמלה המכשפה בסיפוק וירדה למטבח לאכול קרביים
ממולאים לארוחת ערב.