צריך לכתוב על אני, בעיה!
זה מיד מעלה שאלות ומחשבות שאני לא אוהבת לחשוב.
מיד זה דורש רצינות והתייחסות לדברים שקברתי כ"כ יפה מתחת
למעטה החיצוני.
אז במקום, אני משתמשת בכשרון להסתובב סביב הנושא והלתחמק ממנו
ביעילות.
במקום, אני מספרת לכם כמה קשה לי לכתוב על אני, ובשביל
הפיקנטיות אני מוסיפה רמז דק לבעיות תחת פני השטח.
מספקת לכם חומרים, אני סומכת עליכם שכבר תמצאו משהו שאין
ותמלאו בו את פוחלץ אישיותי בראשכם.
אני לא שייקספיר ולא איזיק אסימוב, אני לא קומיקס ולא פרסומת
למכונית.
אני פשוט דוחפת לכם מילוי לידיים ואתם דוחפים אותו ב- אני
המתהווה בכם. מעצבים אותי, מעמידים על כרעי תרנגולת או חוטי
מריונטה או על קרש עץ בגינה. דוחפים אף מגזר, מציירים חיוך.
עושים אותי נסבלת, מסלקים כל ריח של אי יציבות.
מקבעים,מאמינים, הופכים אותי לדבר האמיתי.
ובכל פעם שאדבר, כמו במגע קסם של פיה, אפיח ב-אני שאצלכם חיים,
בכם.
כך יוצא שאני-אתם.