II
משהו מוצע לך
אתה לבד באמצע העיר נערה בסנדלי קשירה שחורות וחצאית סגולה רצה
אליך. מבקשת ללכת איתך עד התחנה המרכזית. היא תהתה שמא אתה עוד
פאנקיסט אבל היית למזלה מין ילד טוב כפר סבא, מראה
רוסי-אמריקאי באופן הטוב, שהתבלבל והוריד יותר מדי ערק.
החלטת לעצור וללוות אותה למרות שזה לא נראה לך אמין כל המצב,
היא מצחיקה אותך למרות שאתה,
לא שמת לב עד שאמרו לך, אדיש רב הזמן.
דיברתם על הגדרות של טוב בעולם ועוד דברים שהניחו את דעתך
לפנות בוקר, אתה שמח שעצרת ללוות אותה אבל עדיין מציין שזה היה
יכול להיות ה"הפך מבטוח" מצידה, ושזה לא נראה כמו שהיא טוענת
שהיא "לא נותנת אמון באנשים" היא טוענת שהיא יודעת, שהייתה לה
תחושה לגביך.
עמית שהשאיר אותך שיכור במועדון מתקשר ומבקש ממנה בצחוק
שתשמור עליך, המצב הפוך אבל הוא לא יודע.
אתה רוצה להישאר איתה עוד אבל עייף מאוד, היא לא נראית נחרצת
לגבי זה שתישאר ואתה יודע שהיא יכולה כי דברים אחרים שאמרה
עשית בלי היסוס, היא מורידה את הסוודר המסמורטט ואתה ממשיך
לדבר אבל העיניים גולשות מטה אל הגוף היפה שגילית שיש לה.
משהו מוסר ממנה,
מהיותה ערפד מהדס בשכונות הפחונים בדרום העיר היא תכף תחזור
להיות הסטודנטית הנעימה שהיא משהו
מוצע לך.
אתה רץ לאוטובוס אבל לחיצת היד שלכם גולשת לליטוף.
"אני לא אראה אותך שוב", אתה מציין בפניה, "זה כמו בטיול", היא
צוחקת, ואז לחיצת היד-ליטוף-הזו ומשהו
נלקח ממך.
אתה ישן כל הדרך צפונה ומשהו, לא חשוב במיוחד,
מתפוגג מזיכרונך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.