02:58  p.m

מאז שאני זוכרת ניסיתי להבין אנשים, רגשות, מעשים. אבל לא תמיד
ירדתי לעומק העניין. ידעתי שדברים נעשים ויש לכך סיבה אפילו אם
לא נראית לעין. אנשים נוטים להקיף את עצמם באנשים שחשובים להם
דבר המעניק להם תחושת ביטחון הם טיפחו את הרצון הטבעי הזה עוד
מילדות כאשר נצמדו כל הזמן לאמם. אנשים מקבלים דברים טובים או
רעים לסירוגין בדרכים שונות. יש הבוחרים להיסגר, יש הבוחרים
לשתף, יש הבוחרים להדחיק ויש הבוחרים להשלים. אם כך או אם כך
דבר לא ישנה את הנעשה. חיטוט בעבר הוא דבר שטותי וחסר משמעות,
את הנעשה לא ניתן להשיב מה שנעשה- נעשה. לפעמים מעסיקים אותנו
תהיות מה היה קורם אם... ונותן לנו עוד מספר שניות או דקות
לחיות באשליה שאולי לא קרה עדין דבר. רגשות נובעים ממעשים,
מעשים נובעים מדחפים או מחשבות. כאשר אנו מוקפים בהילת ביטחון,
הדבר נותן לנו בתת-המודע דחיפה למעשים, כוח להתמודד. כאשר נוצר
סדק באותה הילת ביטחון המעשים משקפים את הנעשה בפנים-פחד,
כישלון, עצב. אנו שואבים ביטחון מהנמצאים סביבנו, לרוב האנשים
הדחף הראשון ברגעי משבר הוא לחפש נחמה במקום כלשהו בל אם זה
מישהו מוכר או אפילו זר מוחלט. הסוג האחר- המדחיקים שואבים את
כל אותם רגשות כנועים לבפנים ונועלים מאחורי חומה של אשליות
שמקווים שלא תיפול. עד לפיצוץ, הרגשות, הדחפים גועים הכל עולה
מעל פני השטח עד לשבירה. אומרים שהחיים קצרים וצריך לנצל כל
רגע, להמשיך לחיות לגבור על כל מכשול, להתאהב, לחלום, להאמין
בעצמך, לראות כל מקרה כל אסון כל מתנה כשיעור בביצפר הנקרא
חיים.
רגשות מניעים אותנו לחיות, להיאבק, להחזיק בחיים ואולי גם
להרפות. לא לפחד משינויים, מלהרגיש המשמעות היא-לחיות.
נפגעת?-תקום, תתעורר, תאסוף את השברים, תתגבר על זה, תתמודד,
למד לסלוח.
התאהבת?- תחייך כאילו אין מחר, ואל תשכח להזכיר לאנשים כמה אתה
אוהב אותם וכמה הם חשובים- הם נוטים לשכוח.
נכשלת?- תתאמץ יותר, אל תוותר.
הצלחת?- תשמח, תחייך.
פגעת?- תודה בטעות, למד לבקש סליחה.
אם נלמד מהשיעור שחיים הציבו לנו, נעבור לשיעור הבא- אין זה
חטא לשמוח שאתה חיי.
כל רצון, כל חלום, כל תקווה- משמעותו חיים.
אופטימיות זה דבר נפלא אבל במידה. החיים לא מושלמים (אלה אם
אני פאקצה שחייה בתוך בועה) הם לעיתים לא הוגנים. יש מצבים
קשים ויש משברים צריך להתמודד, להתחסן נגדם- ללמוד מטעויות.
אבל...(תמיד יש אבל)...לא משנה עד כמה ננסה, נקווה נשנה את
העולם הפנימי אפילו אם נמצא בסוף אהבה, נבריא ממכאובים, נמצא
שקט פנימי...מה התועלת?
מילא כולם מתים בסוף.
לזה קוראים ריאליזם! =)