[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כל זמן השיעור אני מנסה להבין מה עובר לו בראש, הוא בוהה
לכיוון החלון הפתוח, אין לי מושג למה הילד החדש הזה מסקרן אותי
כל כך. אני הילדה הכי מקובלת בתיכון, אין מישהו שלא מכיר אותי,
תשאלו מישהו בית הספר "מי זו לורה קורן" ואין מישהו שלא ידע
לענות לכם. זה לא מתוך שחצנות, אני פשוט מוכרת מאוד בבית הספר,
והילד החדש הזה כל כך מעניין אותי, אני מוצאת את עצמי בוהה בו
הרבה זמן באמצע השיעור. יום אחד הצטלבו המבטים שלנו, והוא חייך
אליי חיוך רפה, לא רצוני כל כך והמשיך בריחופו באטמוספרה
אחרת.

יום אחד קרי, הידיד הכי טוב שלי, הבהיל אותי מאחורה בזמן
שהלכתי במסדרונות בית הספר, ואחר כך אמר לי שהוא ראה את טום עם
מישהי מבוגרת ממנו בכמה שנים, בחניון בית הספר, רבים בלי סוף.
הוא ממש צעק וקילל אותה, קרי אמר כי נראה כאילו היא הייתה חברה
שלו ובזה הרגע הם נפרדו. "אני לא מבין בכלל מה את מוצאת בבחור
הזה לורה, את בין הבחורות הכי יפות בבית הספר, למה לך דווקא את
הילד החדש? את יכולה למצוא הרבה יותר טובים ממנו. אפילו ג'ון
רוצה לחזור אלייך, ג'ון שהוא הילד הכי פופולרי בבית הספר רוצה
שאת תהיי שלו, למרות שזרקת אותו מכל המדרגות!! ואת רוצה את
החדש. חבל לורה, פשוט חבל" אני למשמע דבריו משכתי את כתפי.
למעלה. "הוא פשוט עושה לי את זה" אמרתי.

טום הוא אחד מהילדים האלה שיש להם איזה חבר או שניים בבית
הספר, ואיתם הוא מסתובב כל הזמן, לא מוכר כל כך וגם לא מאלה
שצועקים לקראתו "לוזר". הוא תמיד נועל את הסניקרס השחורות
והמוזנחות שלו, ג'ינס דהוי זה או אחר, טי פשוטה של איזו להקה
מגניבה. תמיד יש לו הבעת פנים מושכת כזו, אני לא יודעת להגדיר
את זה, אבל הוא פשוט מושך. הוא נראה מאוד חכם, ובשיעורים שהוא
אוהב כמו ביולוגיה הוא תמיד מראה את הידע שלו, משתתף בשיעור
והוא נראה כל כך סקסי שהוא יודע על מה הוא מדבר.

נכנסתי לאולם המוזיקה המפואר של בית הספר קצת לפני שהתחיל
השיעור כי שמעתי מוזיקה של גיטרה חשמלית. עמדתי נפעמת במפתן
האולם,ומה רואות עיניי? טום מנגן בגיטרה חשמלית מהממת, בעיניים
עצומות, הוא מנגן סולו של מטאליקה. הוא מנגן כל כך יפה,
האצבעות שלו ממש מרחפות מעל המיתרים, נוגעות לא נוגעות,
ומשמיעות את הסולו המוכר והכל כך יפה. באותו רגע ידעתי
שהתאהבתי. המוזיקה פשוט חדרה לי ללב כמו לשון לפה בנשיקה
ראשונה. טום סיים את הסולו ופתח את עיניו, ראה אותי עומדת כפסל
במפתן האולם, עיניי מזוגגות, בוהות בו ובגיטרה. הפעם טום מחייך
לעברי חיוך נבוך, "לא ידעתי שיש כאן מישהו, המורה נתנה לי
להתאמן קצת לפני השיעור, אני מקווה שזה לא הפריע לך". זה המשפט
הראשון שאמר לי, ואני חוץ מכמה גמגומים קלים לא הצלחתי להוציא
הברה אחת ברורה מפי. לאחר כמה דקות שניות נשמע הצלצול ונכנסה
המורה ואיתה התלמידים, ה"מפגש האינטימי" נגמר לו מהר מדי.

לאחר ה"תקרית באולם" ניסיתי למשוך את תשומת ליבו כל הזמן, אך
טום לא הראה סימנים להתעניינות כל שהיא. הייתי כל כך ממורמרת
שאפילו קרי כבר לא ידע מה לעשות כדי שאני ארגיש יותר טוב. יום
אחד קרי הביא אותי לדירה שלו ואמר לי להישאר שם כי יש לו הפתעה
בשבילי, ואחרי כמה דקות ראיתי שם את ג'ון האקס שלי. כל כך
התאכזבתי, אבל בכל זאת לא היה לי נעים לעקם פרצוף כי קרי כל כך
טרח, והשקיע בקישוט הדירה שזה היה נראה לי חבל. ג'ון ואני
אכלנו ארוחה רומנטית לאור נרות, קרי קישט את כל הדירה היפה
והמעוצבת להפליא שלו בנרות ריחניים מדהימים, שהפיצו ריח נפלא
בכל הדירה. הכל היה בגווני כחול כהה ותכלת כגווני הדירה של
קרי. לאחר הארוחה ג'ון ואני צפינו בסרט כי קרי כבר הלך כדי
להשאיר אותנו לבד, ואמרתי לעצמי שאולי כדאי באמת לתת לזה צ'אנס
וככה לשכוח מטום המפגר הזה שבכל מקרה לא שם עליי. בזמן צפיית
הסרט ג'ון התקרב אליי, ואני הצטנפתי בתוכו. ג'ון תמיד אהב את
הפינוק שלי כי תמיד אהב לפנק אותי. לאחר בהייה בסרט משעמם כרבע
שעה, ג'ון הניח את ידיו על סנטרי וסובב את ראשי אליו, מבטינו
הצטלבו והתנשקנו, אבל לא הרגשתי כלום, מעין סוג של ריקנות כזו
אפפה אותי זה הרגיש נורא כי ג'ון נישק עם המון רגש, כמו אז,
כשהיינו חברים.

ג'ון שאל אותי אם אני רוצה לחזור אליו, ואמרתי לו שאני צריכה
לחשוב על זה כי אני לא בטוחה שזה מה שטוב בשבילי עכשיו. ג'ון
ניסה לחייך אבל לא ממש הצליח. הוא אמר לי שהוא לא מבין למה
התנשקתי איתו ולמה אני משחקת בו כל הזמן בלי להגיד לו משהו
ברור, ואז הוא שאל אם יש לי מישהו אחר בראש. שתקתי, לא ידעתי
מה להגיד והוא הבין את השתיקה, קם והלך.

בהפסקה בבית הספר, יום למחרת, קרי דיבר איתי על מה שקרה אתמול
בדירה שלו. "אם את כל כך רוצה את הטום הזה תעשי עם זה כבר
משהו! לכי אליו ותגידי לו מה שאת מרגישה! ורק שיהיה לך ברור
שג'ון ממש שבור ממך". קמתי מהדשא, ניקיתי את החצאית הקצרה
משאריות הדשא שדבקו בה והלכתי לכיוון הכיתה, שם יושבים בדרך
כלל טום וג'סיקה הידידה הכי טובה שלו. הלכתי לי במסדרון,
משחזרת לעצמי משפטים בראש, מתארת לעצמי מצבים בהם אני יכולה
להיות ממש עוד כמה דקות. צעדי עקביי נשמעו במסדרון,נכנסתי
לכיתה וראיתי את טום וג'סיקה מתנשקים בלהט, כאילו לא ראו אחד
את השני שנים רבות. לפתע הפסיקו את פעילותם והסתכלו עליי
בביישנות. רציתי שהאדמה תבלע אותי, רציתי למות באותו רגע, פשוט
רציתי שמישהו יחפור לי קבר ואני כבר אסתדר ואקבור את עצמי לבד!
"אני מצטער, לא ידעתי שאת כאן, תמיד את מופיעה כשאני עוצם
עיניים" זרק לעברי טום. "זה בסדר, אני לא אפריע לך יותר בחיים,
אל תדאג" זרקתי לעברו, פניתי לאחור והלכתי. בכיתי לקרי "אף פעם
לא היה מישהו שלא רצה אותי! ודווקא טום הפוץ הזה לא רוצה
אותי?"
קרי התחיל לבכות גם, ולא הבנתי למה. הוא אמר שהוא חייב לגלות
לי משהו, הוא סיפר לי שהכל היה מתוכנן, שג'ון איים על טום כמה
פעמים עוד אז כשהוא ראה אותי באולם המוזיקה. ג'ון אמר לו שאם
הוא לא ישמור ממך מרחק אז הוא יגרום לכך שטום יעוף מבית הספר,
כי ג'ון כאמור הבן של המנהל. טום נישק עכשיו את ג'סיקה כי ג'ון
אמר לו שאת באה לכיוון שלו ורצה שתוציאי אותו מהראש שלך. אחרי
ששמעתי את זה בהיתי בקרי "ואתה גם אחראי לזה, הרי אני מספרת
הכל רק לך, אף אחד אחר לא יודע כלום על טום חוץ ממך! אתה בגדת
באמון שלי" סטרתי לו והלכתי לכיוון טום, בכיתה.

טום וג'סיקה דיברו, טום ממש הופתע לראותי. ביקשתי ממנו לבוא
איתי רגע, הוא נפרד מג'סיקה לשלום והלך איתי לביתי שהוא כמה
רחובות מבית הספר. סגרתי את דלת הכניסה, הצמדתי אותו לקיר
ונישקתי אותו על שפתיו בעדינות. התרחקתי מעט מגופו, כי לא
ידעתי מה תהיה תגובתו. הוא מצידו קירב אותי מאחור באמצעות גבי
ונישק אותי ארוכות.
הנשיקה הזו שציפיתי לה כל כך הרבה זמן הגיעה בסופו של דבר,
הנשיקה שלו הייתה כל כך תובענית, הרגשתי שהוא כל כך רוצה אותי,
כמו שאני רוצה אותו.
למחרת דאגתי לכך שג'ון לא יעשה שום דבר לטום, ונהיינו חברים
אחרי זמן קצר מאוד.

כיום לי ולטום יש להקת רוק משלנו, אני סולנית והוא גיטריסט.
אין משהי יותר מאושרת ממני, להופיע כבר 20 שנים עם בעלי ברחבי
ארה"ב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא מאיימים על
פרה, בקפה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/2/05 10:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי גרינברג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה