New Stage - Go To Main Page


התקווה להגיע לגיהנום
היא הדחף שלנו להמשיך ולמתוח את עצבינו.

בואי איתי,
ילדתי.
בואי ונרקוד עירומים שוב על הבמה.

המסך יפתח ומראת ענק תכסה את שדה ראייתינו
ילדים, זקנים וזאבים
יציפו את נישמותינו.

צחוק ענקי של גועל מתגלגל לי בגרון
צחוק בלתי נשלט של כאב מענג.
של שמחת אין קץ.

בואי נערתי האהובה ואראה לך מי אני באמת.
בואי אהובתי הקלילה אל מחוזותי,
מחוזות של אושר וארטילריה.
בואי נצעד שוב בשדה המוקשים של רגשותינו.
בואי ואראה לך מי אני באמת.

את כבר אישה בוגרת,
ואני נשארתי תינוק.
את מפנה ממני מבטך בתקווה שהעלם.
(לצערינו זה לא קורה)
תביני:
חסרונותי הם נפלאותי
ובעיותי הן משוש חיי.

אנחנו זקנים ואת כבר מבינה את עצמי
אהבתי כבר מתה ושלך רק הבשילה.

אשחרר את עצמי מן העץ ואפול לשמים.
רק כדי להוכיח לניוטון כי טעה
רק כדי להוכיח לך שצדקת.
רק כדי שנוכל לישון אי-פעם ביחד.
לבד.

בואי זקנתי האהובה,
בואי אל גופי החם, פרח הגיהנום.

בהשראת זאב ערבה / הרמן הסה



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/1/05 1:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פורד אמיר פרפקט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה