נלה פן / ילדי מלחמה |
אני בוכה ורושם בדיו אדומה
על קלף אינסופי
שמות ילדי המלחמה,
כל כך מהר מתמלאות השורות
בילדים גיבורים
עם עיניים דומעות.
את עומדת בגן
את שותלת פרחים
מגנה, מטפחת
והם נקטפים.
הזרעים שנבטו
נועדו לחיים.
איתך נשארים רק צללים וקולות
שצצים מפנות הגן האפלות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|