|
ביום שהכל נגמר - חשבתי שאני בתוך חלום רע ועוד רגע אני
אתעורר... אפילו כבר ראיתי את עצמי רצה אליך ואתה מחכה לי
בזרועות פתוחות, תנשק אותי ותחבק אותי חזק חזק שיכאב קצת...
ביום שהכל נגמר - בכיתי... ניסיתי להיראות קשוחה, אני לא באמת
יודעת מה עבר לך בלב וכבר כמה זמן אתה מתכנן את זה אבל לפתע זה
פשוט נגמר!
ביום שהכל נגמר - חלמתי שבבוקר אתה מתקשר... מרגיע שהכל בסדר
שלא קרה כלום ושהכל היה חלק מבדיחה רעה וחסרת טעם! אבל בבוקר
הבנתי שזה היה אמיתי ושראיתי שלא קיבלתי שום הודעה או שיחה
התחלתי לבכות בלי הפסקה...
ביום שהכל נגמר - נשאר לי בלב חור עצום. הוא לא רצה להיסגר כי
חשב שזה לא באמת הסתיים ובעוד הוא בוכה ודוקר בחוזקה, מבין
שלהיסגר בקלות כבר לא יצליח ושרק אתה תצליח למלא אותו שוב
מחדש!
לפני שהכל נגמר - היית מרוחק... שמתי לב... התעלמתי... למה? כי
לא רציתי שהדבר הכי נורא שאני יכולה לחשוב עליו יקרה!
ועכשיו אחרי שהכל נגמר, נשארה בי רק שאלה אחת - ביום שהכל נגמר
עוד אהבת? |
|
|
כשאני אהיה רופא
חשוב, אומר תמיד
איך נתנו לי
הזדמנות בבמה
חדשה לפרסם את
היצירות שלי.
אזכר בעונג כיצד
חיבק אותי
הציבור בהתעלמות
מוחלטת.
כיצד בועז התעכב
בפרסום היצירות
הפוסטמודרניסטיות
שלי.
אז לא כולם
יכולים להיות
סופרים.
אבל תעשו לעצמכם
טובה, אל
תתאשפזו בארץ.
פרנקנשטיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.