כשאתה שיכור אתה לא ממש חושב מה אתה עושה .
פשוט עולה לך משהו בראש ואתה עושה אותו ,  ככה סתם , בלי לחשוב
. אבל אפילו כשאתה שיכור יש מין רגעים כאלה שאתה מנסה לעצור
הכל ולחשוב בצלילות , רק בשביל לדעת שאתה עדיין בשליטה , מנסה
להיזכר באיזה שם של מקום שהיית בו לפני חודש או באיזה נוסחה
במתימטיקה שלמדת בבית ספר לפני שנה. כל מיני דברים טריוויאלים
כאלה ורמים לך לחשוב שאתה יכול לחזור לשליטה מתי שאתה רוצה ,
אבל כרגע זה בסדר , כרגע אני מוותר על השליטה ומעדיף לזרום .
האמת היא שהמבחן הזה הוא סתם , אחיזת עיניים , מחשבה , סתם עוד
דבר טיפשי שעולה לך בראש כשאתה שיכור.

דניאל פעם סיפרה לי שידיד שלה משתכר ממיץ תפוזים , כנראה יש
משהו בויטמין סי שעושה לו את זה , העיקר שאומרים לך שויטמין סי
זה בריא . וקסלר פעם אמר לי שכדי לא להיות חולה הוא משתדל
לשתות כוס מיץ תפוזים סחוט טרי כל יום כשהוא בבית , והבן זונה
לא לקח אף חופשת מחלה מאז שהכרתי אותו , שילך ויספר את זה
לבחור המסכן שמיץ תפוזים דופק לו את המוח . היא , דניאל ,
מצידה הייתה משתכרת בקלות משתי כוסות של אייריש קרים זול ואחרי
זה היה צריך לסחוב אותה בשתיים בלילה למיטה ולהשכיב אותה לישון
.

         תמיד הייתי צריך להתפשר על החיים שלי , וכשאני אומר
חיים אני מתכוון להכל , מעשים , מחשבות , אמונות . שוב דבר לא
בא מוכן מהיוצר תמיד צריך לעצב אותו , להוריד אלמנטים ולהחליף
אותם באחרים , שום דבר לא עומד במבחן המציאות ישר על ההתחלה
תמיד צריך להתפשר . כשהייתי קטן לא הייתי חבר של הילדים
המקובלים בכיתה , אבל היו לי חברים , הילדה שאהבתי לא רצתה
לרקוד איתי אבל חברה שלה כן , ונכון שהיא לא הייתה משהו אבל
תמיד יש יותר גרוע . כשגדלתי גיבשתי את המוטו שלי בחיים או
יותר נכון , ניסחתי את צורת החיים שלי לצורת מוטו במילים :
צריך לשאוף לשמיים כדי להשיג משרד בקומה העשירית , מתוך עשרים
, עם מחשב נישא , מיושן יחסית למה שמוכרים היום , ומזכירה
צמודה , נשואה בת 40 . בדיעבד התפשרות תמיד נראתה לי כבחירה
נכונה . בדיעבד פירושו במחשבה לאחור , אבל כשמסתכלים אחורה לא
תמיד יש כוח לחשוב עד הסוף - תמיד יש דברים מקדימה שצריך לחשוב
עליהם . הילדים המקובלים של הכיתה בסוף הפכו לחבורה של לוזרים
שכל החיים שלהם סבבו סביב כדורגל אחר הצהרים ביום שישי בפארק
הלאומי , סיגריות ובחורות סוג ג' . והילדה היפה של הכיתה , שגם
אז לא הייתה מחוננת , הפכה לעוד פרחה ששכבה עם כל מי שאמר לה
שהיא מהממת ורקד איתה בדיסקוטק . החברה שלה לעומת זאת הפכה
לבחורה מקסימה אבל היא , היא הייתה רק ידידה שלי , משום מה יש
לי יותר מידי ידידות . אני לא יכול לחשוב על שום דבר בחיים
הקצרים שלי שהייתי מרוצה ממנו , בדיעבד . לא השגתי אותה בסוף ,
בסוף הבחירה שלי רק גרמה לי לפגוע בה ואולי גם לאבד אותה . עוד
דבר להוסיף לספר "הדברים שלא הייתי מרוצה מהם בחיים שלי"  ,
עוד כישלון , או כמו שוקסלר אוהב להגדיר את זה - "חוסר הצלחה"
. הבן זונה חושב שהוא מצחיק .

          איזה רעיון מטומטם זה היה . אני לא יודע מה עבר לי
בראש כשהחלטתי ללכת על זה . פשוט חשבתי על משהו ועשיתי אותו
כאילו שאני שיכור , בלי להתפשר , להתווכח או לנסות לעגל פינות
. בדיעבד , זאת הייתה דרך לברוח מהמציאות , להראות שגם אני
יכול לנצח , אולי את עצמי ולהשיג את מי שאני רוצה אם קצת מאמץ
והתחכמות - "לחיות את החיים" .    

          אני אף פעם לא משתכר . אני תמיד בשליטה , לפחות
בתיאוריה , אבל סופה של תיאוריה לעמוד במבחן המציאות ,
התיאוריה הזאת נפלה בצ'ק הזה , עוד התפשרות . בכל מקרה אני
טיפוס שצריך שליטה , חייב להסתכל מלמעלה על המצב , לראות את
המצב מכמה פרספקטיבות ולהחליט בעצמי . אני לא יכול פשוט לשים
טייס אוטומטי ולסמוך על מישהו אחר שינווט , אני פשוט לא רגוע
במצבים כאלה - לפחות זה מה שאני חושב עכשיו . זה מה שעולה לי
בראש כשאני שוכב על הקרמיקה הזולה של חדר המדרגות שלנו בשש
בבוקר יום שישי אחרי בילוי בדיסקוטק וכמה שוטים מיותרים של
טקילה , או וודקה תפוזים , אני כבר לא זוכר . כנראה שזאת שטות
שאתה חושב כשאתה שיכור ואתה מאמין שאתה לפעמים פיכח .

               אני חושב שעכשיו מיציתי את הקטע של הקרמיקה
הזולה , עכשיו צריך לקום וללכת להתנצל לפני דניאל . אבל זה בטח
מוזר לעשות את זה בשש בבוקר יום שישי אחרי כמה שוטים מיותרים
של טקילה , או וודקה תפוזים , אני לא זוכר .אני יודע שצריך
לעשות את זה עכשיו , היא בטח עדיין ערה , אולי אפילו מחכה לי .
אני יודע שעדיין אכפת לה ממני , לא יכול להיות שפגעתי בה כל כך
. טוב נו אז נעשה את זה מחר , או מחרתיים , הנה באה עוד
התפשרות . עכשיו צריך ללכת לישון ואחר קח לקחת 3 כדורי אספרין
כדי להוריד את ההנגאובר שאף פעם לא עובר .