אהבה.
מה לא נאמר עליה?  
היא ממלאת אותך, מרגשת אותך,
למות ולחיות שוב רק ממחשבה על אהובתך הרחוקה.
געגוע, כמיהה, רצון בלתי נתפס ובלתי מוגדר למשהו שהוא שלך.
למשהו שרחוק ממך.

לא תמיד המשפט 'רחוק מהעין רחוק מהלב' תופס. לא אצל כולם.
אולי כל אלה, אולי הם בעצם הכוח המניע את העולם. נפלאות האהבה,
הדבר הזה שאין אנחנו מבינים.
הדבר הזה, הבלתי מוחשיות המסתורית הזו, אולי היא הזאת שדווקא
מניעה אותך להתקדם האלה.

אולי דווקא אלה, הכוחות שאתה לא מבין, אלו הגורמים להמשך
סיבובו של העולם.
ושוב, רק שתדע לך, שאהבה כבר הוכחה שיוצרת את אותו אפקט כמו
אצל משתמשי סמים. האנדרופינים בדם שלך עולים, הלב שלך דופק
מהר, לחץ הדם עולה, אין תיאבון, יש תיאבון, הרצון למשהו גדול
ממך וחזק ממך משתלט עליך.
אולי זאת באמת מחלה. מחלה נוראית שאין כמותה.
מחלה שאין לה מרפא, אולי חוץ מלב שבור.
מחלה מסוכנת, מחלה קטלנית.

ועדיין, אנשים נדבקים בה.
כאילו בכוונה.

אתה יודע שזה מוקדש לך.
ושכבר הדבקת אותי.