אסף פולק / עד שהשמש |
שהזכרון שלך קפא
והותיר אותי עם תמונה.
יכולתי להתבונן בה
ואז להביט החוצה,
אל ההרים המושלגים
ואל מקום אחר בזמן,
זה שאליו את שייכת.
ואז לחזור אל התמונה
ולהביט בה
כמו שזכרתי אותך.
כמו שרציתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|