דמיין את הסיטואציה הבאה:
אתה יושב על המיטה שלך בחדר החשוך, Stairway to Heaven ברקע,
מעלייך יושבת יפיפייה עם תלתלים שחורים וקעקוע של נחש. הסתכל
עלייה. המבט, אפילו בחשכה, כובש ומהפנט. לאט ובעדינות אני
מרימה את ידיי ומלטפת את שיערך. ידיי מחליקות אל פנייך...
בדיוק עכשיו התגלחת, נכון? ידיי מלטפות בעדינות, מרפרפות בקצות
האצבעות את פנייך עד הסנטר. אני מעבירה את גב אצבעי על לחייך
השמאלית. במבט שבינינו יש ניצוץ חיוך. אני חוזרת ללטף את לחייך
בקצות אצבעותיי. ממרום מושבי עיניי צוללות בעינייך, רואות
הכול- תשוקותיך הכמוסות, רצונך העז, זה שמפרפר בנקודה הפנימית
הזאת בדיוק מתחת לסרעפת, פועם בהתרגשות.עינייך בתוך עיניי,
חודרות, עזות, מלטפות, צוללות. אני ממשיכה ללטף את פנייך לאט,
בעדינות. מבטנו מתקרב, אני כבר יכולה להריח את הטעם המתוק שלך.
לאט, בעדינות, אני מצמידה את שפתיי לשפתייך ומנשקת אותך בחום,
ברכות. אתה מרשה לעצמך לעצום את עינייך, להתנתק מהכל, אפילו
מהמבט המהמם, להתמכר לנשיקה.
ידיי עדיין על פנייך. ידייך עולות לאט מצידי גופך לאחוז בגבי
התחתון, מעביר אותן לאט למעלה לכל אורך גבי, ברכות, בעדינות.
צמרמורת עונג שגורמת לי להתפתל בזרועותייך. בנשיקה שבינינו יש
ניצוץ חיוך, יש חום. לשבריר מבט מלא אור, מבט מהמם של שבריר
שנייה. האוויר סביבנו זהוב, זורם סמיך באיטיות. באוויר החם
בחדר יש ניצוץ של קסם. אתה מתנתק מהמבט ועוצם עינייך שוב, מנשק
אותי מעט חזק יותר. מעביר את ידייך על גבי לאט, מעביר אותן
בעדינות על כתפיי, על זרועותיי. מעביר את אצבעותייך אל צווארי,
מערפל את חושיי לרגע, נושם במגעך את פניי ושיערי. אני מעבירה
את ידיי על כתפייך, על זרועותייך, מלטפת את כפות ידייך לאט,
בשקט. לד זפלין שרים בשקט ברקע. אני מרימה את עיניי אלייך, מבט
שצולל אל תוך עינייך, רגשותייך מתעערבים ברגשותיי, עינייך
מתמזגות בעיניי.
כשידיי על שתי כתפייך, אני דוחפת אותך אט מטה על גבך. אתה עוצם
את עינייך, מתמכר לתחושות העיוורות. אני מנשקת אותך בחום,
ברכות. שיערי מלטף את פנייך, מנשקת את צווארך, את הנקודה
הסודית בשקע הצוואר וגורמת לחושייך להתערפל לרגע. בשתיקתך יש
התמכרות. אני מנשקת את גופך ומלטפת בשיערי את זרועותייך.
אצבעותייך על גבי אומרות לי שאתה איתי. שהתחושה היא שלנו, לא
רק שלך או שלי. המבט המהמם שבעינינו יוצר ניצוץ המתמזג באוויר
הסמיך הזורם בינינו בעדינות, בחום. ניצוץ המכהה את הזהב לגבול
האדום. מבט צלול של הבטחה. הבטחה שהערב הזה לא ייגמר לעולם.
כך זה יכול היה להיות אך ביישנות סגרה את הדלת. עברת על פניי
והמשכת במורד הרחוב ובזיכרוננו נשאר רק שבריר מבט מהמם- מבט של
חלום.