[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








במקום אחד על פני הכדור הזה שאנו קוראים לו עולם,
חיו להם באושר ועושר חבורה עליזה,
חבורה של שדונים קטנים-קטנים,
שחיו בכפר קטן-קטן.

גודלם של השדונים לא עלה על גודל של כוס חלב קטנה,
ולכן נקראו ע"י בני האדם בסביבה - "קטנטנים".
אושרם ומהותם של הקטנטנים היה להשתובב ולהנות.
מדי יום היו עושים שטויות,
מתרוצצים ועושים מעשי קונדס לאנשים,
עד שהאנשים היו כועסים-כועסים...
השדונים היו כל כך קטנים - שהם היו נתפסים לעתים
רחוקות-רחוקות,
אבל במידה וקטנטן במקרה היה נתפס ע"י בן-אדם הוא היה מבטיח לו
כד מלא בזהב בתמורה לשחרורו, ובני האדם - הידועים בתאוותם -
היו תמיד משחררים את אותו "קטנטן" שנתפס.

בכפר השדונים חי לו "קטנטן" אחד ושמו אבנר,
אבנר היה "קטנטן" גם הוא,
אבל הוא היה קצת יותר גדול וקצת יותר רחב מכל השדונים האחרים.
אף על פי זאת, אבנר היה "קונדסון" לא קטן!
יום אחד הגיע אבנר בריצה ובבהלה לכפר ה"קטנטנים",
מבוהל ומתנשף אמר אבנר: "זרקתי לגברת פוקס עוגיות לתוך כוס התה
שלה",
המשיך וסיפר: "כל התה זינק לה מהספל והכתים את בגדיה!".

הוא עצר שניה, וצחק.

חיש המשיך בדיבורו: "בכל אופן, היא רודפת אחריי! בואו נתחבא
כולנו בבית הקש". רצו אצו כל השדונים אל בית הקש, אך אבנר לא
הצליח להכנס מכיוון שהיה גדול מדי להצטופף עם כולם, שהיו כבר
ככה צפופים.
אבנר, ששמע את צעדיה הענקיים של גברת פוקס מתקרבים, המשיך
להתרוצץ וחיפש מקום מחבוא.
ניסה אבנר להכנס לתוך כד החלב - אך מכיוון שהיה גבוה, ראשו בלט
והציץ מתוך הכד.
ניסה אבנר להכנס לתוך דלי המים - אך מכיוון שהיה שמן מדי, לא
הצליח להכנס לתוך הדלי.

אבנר ניסה ללא הועיל לברוח בריצה מגברת פוקס, אך צעדיו הקטנים
של אבנר לא עזרו לו והגברת תפסה אותו.
למחרת הגיע אבנר לכפר השדונים והודיע לשאר הקטנטנים שגברת פוקס
שחררה אותו בתמורה לכד זהב.
כל שדוני הכפר כעסו ורטנו עליו: "מדוע אתה נתפס כל הזמן,
אבנר?".
הקטנטנים לא הירפו ממנו ולעגו לו: "אתה שמן מדי! אתה גדול מדי!
אתה הקטנטן הכי גדול! למה אתה מוכרח להיות כל כך גדול אבנר?".
אבנר נעצב עד מאוד, ועם כד הזהב שלקח מבית מועצת גדולי השדונים
הלך לביתה של גברת פוקס ופדה את עצמו.

לא עבר שבוע ואבנר חזר לסורו. בשעה שמר גוסקין הזקן נמנם בביתו
זרק אבנר עוגייה שניפצה את חלונו ונחתה על ראשו.
אבנר החל לברוח ממר גוסקין הידוע באכזריותו לקטנטנים אך בדרכו
החליק על גבי שלולית ובקבוק הוודקה שהיה זרוק על האדמה התגלגל
עליו ומחץ אותו למוות.

מוסר השכל:
אבנר למד על בשרו שלא משנה כמה אתה עשיר וכמה זהב יש לך,
לא משנה אם כולם אומרים לך כמה שאתה גדול,
אתה עדיין יכול להמחץ ע"י בקבוק וודקה - ולמות.


29.8.2002
מוקדש לתומר גביש







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בקשר לסלוגן
מקודם:
זהו נגמר


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/2/05 16:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ילד הכוכבים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה